תפילת נשים ביהדות – הבדלי גרסאות

'''תפילת נשים''' התקיימה '''ביהדות''' לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת. כך למשל [[תפילת חנה]], ש[[חז"ל]] ראו בה המודל של התפילה האידיאלית.{{הערה|1={{תלמוד בבלי|ברכות|לא|א}} ועמוד ב.}} לפני [[חורבן בית שני]], כאשר עדיין לא היה סידור, התפלל כל אדם על פי צרכיו תפילות הודיה והלל ותפילות בקשה. מתפללת (כמו גם מתפלל) יכלה להביע את עצמה בכל דרך שתרצה ובספונטניות.

במשנה נאמר שנשים חייבות בתפילה. דין זה הובא בספרות ההלכה, אולם מנהג הנשים היה לא להתפלל שלוש תפילות, אלא להסתפק באמירת בקשה בקומן בבוקר. בעל ה[[מגן אברהם]] הסביר זאת על פי דברי [[הרמב"ם]] שיש מצווה מן התורה להתפלל פעם אחת ביום, ללא נוסח מחייב. מכיוון שחובה זו אינה [[מצוות עשה שהזמן גרמה]], אין הנשים פטורות ממנה, אך רק בחובה זו הנשים חייבות.{{הערה|{{משנה|ברכות|ג|ג}}. {{רמב"ם|אהבה|תפילה ונשיאת כפים|א|ב}}. {{שולחן ערוך|אורח חיים|קו|ב}}. [[מגן אברהם]] שם, סעיף קטן ב.}} אמנם לדעת הרמב"ן כל החיוב להתפלל הוא מדברי חכמים,{{הערה|השגות הרמב"ן ל[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצוות עשה ה'.}} וייתכן שדברי המשנה שנשים חייבות להתפלל פירושם שחייבו אותן להתפלל את כל התפילות.<ref>יש הסוברים שיש לחייב את הנשים להתפלל שתי תפילות עמידה ביום גם לדעת הרמב"ם והשולחן ערוך (שו"ת [[אור לציון]] חלק ב, הערות פרק ז, הלכות תפילה (כד)). מאידך, יש הסבורים שגם לדעת הרמב"ן נשים יוצאות בבקשה אחת ביום ([[חיים סופר|תורת חיים]] סימן קו, שו"ת לב אברהם סימן כה, שו"ת [[רפאל בלום|ברכות שמים]] סימן מו ועוד).</ref>

* בעל ה[[משנה ברורה]] כתב שמרבית ה[[פוסקים]] סוברים שהחיוב בתפילה הוא מדברי חכמים, ושעל כן יש להזהיר את הנשים שתתפללנה שתי תפילות עמידה ביום. מ[[תפילת ערבית]] הן פטורות, כיון שמעיקר ההלכה היא הייתה תפילת רשות, ורק הגברים קיבלו על עצמן כחובה להתפלל אותה.{{הערה|{{משנה ברורה ל{{שולחן ערוך|אורח חיים|קו|אד}} סעיף קטן ד.}} עם זאת, בנו של בעל ה[[משנה ברורה]] העיד שאימו כמעט לא התפללה כל השנים בהן היא טיפלה בילדיה, בהוראת בעלה.<ref>שיחות החפץ חיים חלק א אות כז</ref>