הר ברכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התך (שיחה | תרומות)
עריכה: פרטים לא נכונים בחלקם (מספרי כבישים) מיותרים (פיצה מכולת וקופ"ח) פירוט יתר (סוכות) משונים (בראש השנה בונים בית קברות?) יחצ"ניים (משתתפים במעמד חניכה של שכונה אינם בעלי ערך לכאן)
תגית: שוחזרה
טעויות עובדתיות ושיקול דעת לא נכון. למשל, ראש השנה זה חריג ביותר להקמת בית עלמין. ביטול גרסה 35951264 של התך (שיחה)
תגיות: ביטול עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 19:
[[קובץ:הר ברכה בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|בחזית התמונה - היישוב הר ברכה. בחלקה העליון - [[הר גריזים]]. ברקע, מכוסה בעננים - [[הר עיבל]].]]
[[קובץ:שלג בהר ברכה.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שלג ביישוב הר ברכה ([[תשפ"א]], [[2021]]). ברקע נראה [[עמק המכמתת]].]]
מיקומו של היישוב הוא ב[[גב ההר]], על השלוחה הדרומית של רכס [[הר גריזים]], בסמוך ל[[קריית לוזה]] שמדרום ל[[שכם]], בגובה מקסימלי של כ-870 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]]. מצפון ליישוב, על [[הר גריזים (אתר ארכאולוגי)|הר גריזים]] המקראי, שוכנת שכונת ה[[שומרונים]] שהיא חלק מתחומה המוניציפלי של שכם, אך מוגנת על ידי צה"ל. צפונית יותר נמצא [[מצפה יוסף]] הצופה על [[קבר יוסף]] ו[[שכם הקדומה]]. הגישה אל היישוב היא מצומתמ[[צומת תפוח]] ([[כביש 60]]) דרך צומת [[חטיבת שומרון,|מחנה צפוניתחורון]] לצומת([[כביש יצהר57]]), הגדולהאו הגובלת במ[[חווארהקדומים]] דרך "ציר גלעד".
 
תנאי השטח הם [[במת הר]] מישורית עם מדרונות מזרחיים תלולים מאוד. אחד מהם הוא מצוק פרול המתאים לגלישת [[גלישת מצוקים|סנפלינג]]. ה[[אקלים]] קריר ויבש. למרגלות היישוב נמצא מעיין [[עין מח'נה]] ("מעיין עמשא"). סמוך לגבעת [[הר ברכה#סנה יעקב|סנה יעקב]] ולמעיין נמצאת שמורת [[האלות האטלנטיות]], ובהבה עשרות עצי [[אלה אטלנטית]] ועשבייה הכוללת את [[שעורת התבור]] ו[[עיריוני צהוב]]. בסמוךסמוך להן מצויים שרידי חורבה עתיקה.
 
==התפתחות היישוב==
הר ברכה החל את דרכו ב[[א' בכסלו]] [[ה'תשמ"ג]] ([[17 בנובמבר]] [[1982]]), כמאחז צבאי שאויש על ידי 15 חיילי [[נוער חלוצי לוחם|נח"ל]]. המאחזהוא הפך לאזרחיאוזרח בטקס חגיגי ב[[יום העצמאות]], [[ה' באייר]] תשמ"ג, [[18 באפריל]] [[1983]].{{הערה|[[מרדכי בר-און]], '''שלום עכשיו: לדיוקנה של תנועה''', [[הקיבוץ המאוחד]] תשמ"ה, עמ' 52.}} בשנת 1985 מנה היישוב 85 נפשות, יותר ממחציתן פעוטות.{{הערה | [[מעריב]] 29 ספטמבר 1985}}
 
בשנת התשמ"ח (סוף 1987) הגיע גרעין משפחות מ"[[מכון מאיר]]". הרב [[אליעזר מלמד]] נבחר כרב היישוב.{{הערה|עיתון נקודה, גיליון מס 125, כ"גכג בכסלו תשמ"טתשמט}}
 
בדצמבר 1988, סמוך ליישוב, רצח מחבל ערבי את תושב המקום יעקב פרג, בזמןאשר ששמרשמר על האדמות סביב ליישוב. לאחר שרצח את פרג,המחבל נטל המחבל את נשקו של פרג והחל לירות באמצעותוותקף לעברעמו חיילי מילואים שהיו במקום. במהלך הקרב נהרג רב"ט {{יזכור|הרסטיג%20ארטור/en_cd28d39d79ed3af4f2efbb265e915713|ארטור הרסטיג}}.{{הערה|[[עמנואל רוזן]] ואהוד רבינוביץ, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1988%2F12%2F14&id=Ar00201&sk=6F01C1AB רועה ערבי רצח מתנחל ונהג מילואים ליד הר ברכה - ואחר כך נהרג מאש חיילים], [[מעריב]], 14 בדצמבר 1988, עמ' 2.}} כחצי שנה לאחר מכן, הוטמן [[מטען חבלה|מטען נפץ]] סמוך למקום הרצח, על ציר העלייה ליישוב, והוסווה כ[[דגל ישראל]] שעליו צויר [[צלב קרס]]. המטען התפוצץ כאשר ניסה תושב היישוב לתלוש את הדגל. התושב נפצע באורח בינוני.{{הערה|איתן לוין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1989%2F05%2F29&id=Ar00304&sk=09541E7B תושב הר ברכה משך את הדגל שהושחת ופיצוץ ריסק את ידו], מעריב, 29 במאי 1989, עמ' 3.}}
 
היישוב פותח על ידי [[אמנה (ארגון)|ארגון אמנה]]. לאחר שנים שבהן התפתח היישוב בקצב איטי, החלה במחצית העשור הראשון של שנות ה-2000, האצה בקצב הפיתוח והגדילה. בשנים אלו הצטרפו ליישוב כ־25כעשרים וחמש משפחות חדשות בשנה. בשנת 2007 מנה היישוב כ־200 משפחות. נכון לשנת 2022 מונה היישוב כ-3,100 תושבים.
 
[[בית קברות|בית עלמין]] הוקם ביישוב בשנתב[[ראש השנה]] [[ה'תשמ"ה]], בהנחיית הרב [[יצחק מאיר האיתן]], רב השומרון, שהתגורר ב[[קדומים]] אולם בפועל שימש גם רבם של יישובים קטנים בשומרון.{{הערה|מעריב, 29 ספטמבר 1985 עבור פזית אלימלך מראשוני ילודי הר ברכה;. עמיחי ונעה כנרתי, '''לשם שמים''' - על הרב יצחק מאיר האיתן, תשס"ח, עמ' 77.}}
 
ביישובהתפתחותו ממוקמתשל היישוב נובעת בעיקר בזכות [[ישיבת הר ברכה|הישיבה]], וחלקםהממוקמת הגדולבו. שלרוב בוגריההתלמידים ש[[חתונה|נישאו]] מתגוררים ביישוב, דבר התורם רבות לאחרלהתפתחות חתונתםהמקום. היישוב מאופיין בהתיישבות צעירה; 70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30. במעון בהר ברכה, הגדול בשומרון, ישנם מעל 200 תינוקות.
 
בספטמבר 2014 נחנכה ביישוב שכונת "מצפה שלם", הצופה אל שכם (אחד משמותיה של [[שכם הקדומה]] הוא: '[[שלם (עיר מקראית)|שלם]]'), וכוללת 48 יחידות דיור ב[[גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים|בנייה רוויה]].{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|הר ברכה מתרחב: חומת המגן של ישראל|283368|4 בספטמבר 2014}}}} בסוף שנת תשע"ז (2017) הסתיימה בניית בתי ספר יסודיים ביישוב. בתשריב[[סוכות|חג סוכות]] [[ה'תשע"ח]] נחנכה שכונת "צורים," ובשנתבמעמד השר [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] וסגן שר הביטחון הרב [[אלי בן-דהן|אלי בן דהן]]. בשנת ה'תש"ף (2019) נחנכה שכונת צורים ב' במעמד בו נכחו השר [[חיים כץ]], חברת הכנסת [[איילת שקד]] וראש המועצה [[יוסי דגן]].
 
בשנת 2011 הגיעה קבוצה גדולה של [[אוונגליזם|נוצרים אוונגליסטים]] לסייע ב[[בציר]] הכרמים הסמוכים ליישוב, ביוזמתו ובאישורו של הרב מלמד, והתגוררו בגבעה המערבית של היישוב.
שורה 44:
== מוסדות ועסקים ביישוב ==
*מוסדות חינוך: עשרה גני ילדים, בית ספר ממ"ד בנים, בית ספר ממ"ד בנות, חטיבת ביניים לבנים, אולפנת [[נעם-צביה|צביה]] לבנות, ישיבה תיכונית צביה לבנים, [[ישיבת הר ברכה|ישיבת הסדר הר ברכה]], כפר סטודנטים וסטודנטיות. עוד ביישוב: סניפי [[אריאל (תנועת נוער)|תנועת הנוער אריאל]], לבנים ובנות.
* עסקים: בית הארחה, [[יקב הר ברכה|יקב]], בריכהמכולת, [[פיצרייה]], מאפייה ובריכה טיפולית.
* מרפאות: מרפאות קופות חולים [[לאומית שירותי בריאות|לאומית]] ו[[מכבי שירותי בריאות|מכבי]], ומרפאת שיניים.
* הוצאת ספרים [[מכון הר ברכה]] דרכה יוצאת סדרת [[פניני הלכה]] וספרים נוספים.
 
שורה 67 ⟵ 68:
 
== לקריאה נוספת ==
 
* אלעד חרל"פ, 'התפתחות היישוב הר ברכה' – חיבור לשם קבלת תואר מוסמך אוניברסיטה, [[אוניברסיטת אריאל בשומרון]] 2021
 
שורה 86 ⟵ 88:
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:הר ברכה|*]]
[[קטגוריה:ישראל: יישובים קהילתיים]]
[[קטגוריה:הר ברכה|*]]
[[קטגוריה:יישובים דתיים ביהודה ושומרון]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1983]]