רובוט – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Toyota Robot at Toyota Kaikan.jpg|ממוזער|200px|רובוט דמוי-אדם של חברת [[טויוטה]]]]

 

לעיתים נעשה שימוש במונח "רובוט" ככינוי גנאי לאדם שפועל בצורה מכנית ללא הפעלת רגש או חשיבה עצמאית.

 

==רובוטים בימינו==

[[קובץ:ANDROS-sap1.jpg|ממוזער|200px|רובוט ל[[סילוק פצצות]] הכולל זרוע על גבי תובה [[מזקו"ם|זחלילית]]]]

* '''רובוטים תעשייתיים''': ב[[תעשייה]] משתמשים ב[[רובוט תעשייתי|רובוטים]] בקוי היצור, על מנת להרכיב מוצרים שונים או להוביל אותם, לריתוך, הדבקת תוויות, סידור מוצרים, צביעה, בדיקות מסוגים שונים ועוד. נכון ל-2022, בכל שנה מותקנים כ 500,000 רובוטים תעשייתיים חדשים ועל פי הערכה, יש למעלה משלושה מיליון רובוטים פעילים{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=HX6M4QunVmA&ab_channel=WallStreetJournal כתבה באתר האינטרנט של Wallstreetjournal, 2018, סרטון של כתשע דקות]}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=r2VcA7nMJs8&ab_channel=AINews כתבה באתר האינטרנט של AInews, מנובמבר 2022]}}.

*'''רובוטים לניקוי מערכים של תאים פוטו-וולטאיים'''. במהלך העשור האחרון (נכון ל 2022), הירידה הדרמטית במחירי תאים פוטו-וולטאיים, ביחד עם המגמה העולמית לנסות ולעבור למקורות חשמל שאינם מזהמים הביאו לכך שחוות גדולות של תאים פוטו-וולטאיים הופכות להיות נפוצות יותר ויותר. יש כמה וכמה "תצורות" של חוות כאלה - כולל על גגות של מבני ציבור, על גגות של בתים פרטיים, על מאגרי מים גדולים ועוד. יעילותם של התאים הפוטו-וולטאיים יורדת כאשר הם מתלכלכים ובהתאם, החלו להופיע חברות המייצרות רובוטים אוטונומיים לניקוי של מערכי תאים פוטו-וולטאיים{{הערה|1=[https://www.pv-magazine.com/2022/11/25/greenleap-robotics-unveils-fully-autonomous-robot-to-clean-solar-panels/ כתבה באתר PV-Magazine, מנובמבר 2022]}}. חברות רובוטיקה לניקוי תאים פוטו-וולטאיים פועלות גם בישראל ואולם הצלחתן טרם הובררה, בין השאר, על רקע הקשיים הכלכליים על רקע מגפת הקורונה{{הערה|1=[https://www.calcalist.co.il/market/article/hk7do1z3f כתבה באתר האינטרנט של כלכליסט מינואר 2022]}}.

*'''רובוטים במרכזים לוגיסטיים''': שימוש נפוץ מאוד ברובוטים הוא עבודה בתוך מרכזים לוגיסטיים, כאשר תפקידם של הרובוטים הוא להביא אל האורז האנושי - את "טור המדפים" שבו נמצאים הפריטים אותם הוא צריך. על פי הערכות רבות, גם נושא הסידור הסופי והאריזה צפוי להיפתר בשנים הקרובות{{הערה|1=[https://www.reuters.com/business/retail-consumer/retailers-turn-robots-cost-inflation-fight-2022-12-01/ כתבה באתר האינטרנט של רויטרס מדצמבר 2022]}}.

* '''רובוטים לניקוי פסולת רעילה'''. אחת התרומות הגדולות ביותר לתחום הרובוטיקה הגיעה מסדרה של אסונות בכורים גרעיניים. התאונה בארצות הברית, באתר "[[תאונת אי שלושת המילין|אי שלושת המייל]]", משנת 1979, התאונה המפורסמת מ[[אסון צ'רנוביל|צ'רנוביל]] שהתרחש ב 1986 וה[[האסון הגרעיני בפוקושימה|אסון בגרעיני בפוקושימה]], [[יפן]], בשנת 2011 - הביאו לתנופת פיתוח משמעותית - שעניינה פיתוח וייצור רובוטים שמטרתם לאפשר איסוף מידע בתוך אזורים מוכי קרינה. איסוף המידע כולל צילום סרטי ווידאו לאמידת הנזקים הפיזיים, ניטור קרינה "באוויר" ואיסוף דוגמיות מהשטח במטרה לחקור אותם במעבדה, כולל דגימות קרקע, מים וסוגים שונים של חלקי מבנה וציוד שהתפוצצו. פיתוח הרובוטים נתקל בקשיים רבים, הן מכיוון שהם לא היו מוכנים מראש מההיבט התפקודי והן מכיוון שהרכיבים האלקטרוניים של הרובוטים - לא היו עמידים לקרינה. עבור מיתחם פוקושימה פותחו מספר גדול של רובוטים, כולל רובוטים עם יכולת לרדת ולעלות במדרגות, לפעול מתחת למיים, לפעול בנוכחות שטף קרינה חזק, לקדוח חורים בסוגים שונים של קרקעות ומתכות, רובוטים ייעודיים שיודעים לעבור דרך חור קטן קוטר - ולהתארגן מחדש, מצידו השני של החור - לרובוט בעל מבנה אחר לגמרי, סוג של "טרנספורמרים", רובוטים עם זרועות וחיישנים שמאפשרים איסוף ופינוי פסולת מסוגים שונים, רובוטים ייעודיים לחילוץ מוטות הדלק הגרעיני ופינויים מהאתר ועוד{{הערה|1=[https://www.science.org/content/article/how-robots-are-becoming-critical-players-nuclear-disaster-cleanup כתבה של science, כולל תמונות יפות]}}. ממשלת יפן, החל מ 2019, מתירה לתושבים בערים ובעיירות שפונו בהמשך לצונאמי והתאונה הגרעינית שהתרחשה בעקבותיו - לחזור לבתיהם. הרשויות ביפן מעריכות שניקוי כל ששת הכורים יימשך עוד לפחות עשר שנים, כלומר, בסה"כ, מדובר במאמץ שצפוי להימשך לפחות עשרים שנה מקרות האירוע. בנובמבר 2022, התפרסם סרטון יו טיוב שסוקר את פיתוחי הרובוטים השונים, בהקשר של יכולת התמודדות עם פסולת רעילה{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=-ZJiVQ61MpQ&ab_channel=Asianometry סרטון יוטיוב באורך כ 16 דקות מדצמבר 2022]}}.

* '''רובוטים אנושיים''', דמויי אדם, כדוגמת [[נאו]] משמשים חוקרים רבים ברחבי העולם בהבנת הנדרש מרובוט כאשר הוא יחיה בינינו{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=6iO6XhbVQfs&ab_channel=WIRED סרטון הסוקר את נושא הבעות הפנים ברובוטים היומנאוידים, אתר Wired]}}. בין השאר במיפוי סביבה ביתית, עזרה לקשישים, הוראה, ניקוי הבית (מעבר לרצפה) וכו'.

 

בתחום ה[[ננו-טכנולוגיה|ננו]]-[[רפואה]] רובוטים זעירים מיועדים לביצוע פעולות פנימיות ללא צורך בניתוח או בפעולות חודרניות אחרות. התחום נמצא בחזית המחקר הטכנולוגי והמחקר ב[[ישראל]] נחשב לאחד מהמובילים בתחום, בייחוד ב[[הטכניון|טכניון]], ב [http://in.bgu.ac.il/en/robotics/Pages/default.aspx אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב], ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] וב[[אוניברסיטת אריאל]]{{הערה|{{הידען|הטכניון|חוקרי הטכניון והאוניברסיטה העברית פיתחו מודל של רובוט זעיר המסוגל להניע עצמו ביעילות גבוהה|nanobots-from-technion-and-huji-1206077|12 ביוני 2007}}}}{{הערה|{{הארץ|גיא גרימלנד|רובוט זעיר שנע בגוף ומאפשר אבחון וטיפול ללא מגע יד אדם|1.1420762|26 ביוני 2007}}}}.

 

חזון הרובוט דמוי האדם המתואר בספרות המדע בדיוני לא הגיע עד היום למימוש. ישנן מספר רב של בעיות טכנולוגיות לא פתורות הדרושות כדי ליצור [[רובוט אוטונומי]] דמוי אדם. חלקן של הבעיות הללו ברמה המכנית (לדוגמה, יצירת מכונה הפועלת כמו כף יד אנושית{{הערה|1=[[ניר שוולב]], מבוא לרובוטיקה, 2009 {{ISBN|9789657376201}}}}) וחלקן [[אלגוריתם|אלגוריתמיות]] (לדוגמה, היכולת לעבד תמונות ולהתמצא במרחב).

 

* [[מכה (רובוט)|מכה]] (Mecha): זהו רובוט מלחמה ענקי הננהג כרכב מלחמה בידי בני אדם היושבים בתוכו, בעל מבנה של זוג רגליים, גוף עליון שעליו תא פיקוד, שתי זרועות קצרות והרבה חימוש, [[מקלע]]ים, [[תותח]]ים ו[[טיל]]ים. דוגמה ל-Mecha הוא הרובוט ED-209 מהסרט "[[רובוקופ]]" אך הם הרבה יותר נפוצים בסדרות ה[[אנימה (הנפשה)|אנימה]] היפניות.

* דרואיד (Droid): רובוט בעל [[בינה מלאכותית|אינטליגנציה מלאכותית]] המסוגל לקבל פקודה כללית ולבצעה, כאשר את הפרטים הוא מעבד לבד. דוגמה לדרואיד הוא [[R2D2]] מ[[מלחמת הכוכבים (סרט)|מלחמת הכוכבים]].