משה דוד ואלי – הבדלי גרסאות

הרב רבי '''משה דוד וואלי''' בראשיכינוייו תיבות'''הרמד"ו''' וגם '''הרמ"ד ואלי''' וגם הרמד"ו ([[23 במאי]] [[1696]], [[כ"א באייר]] [[ה'תנ"ו]] – [[17 בדצמבר]] [[1776]], [[ז' בטבת]] [[ה'תקל"ז]]) היה פרשן [[מקרא]], [[רופא]], מלומד, ו[[מקובל]] יהודי מ[[איטליה]]. חי בעיר [[פדובה]].

נולד לרבי שמואל, ובהיותו בגיל 17 '''בן טו"ב שנים''' בלבד סיים את לימודי הפילוסופיה והרפואה ב[[אוניברסיטת פדובה]] בציון לשבח מאת מורו [[ברנרדינו רמציני]]. למד אצל הרבנים: הרב ברוך בנדטו לוצאטו, הרב [[יצחק קנטריני]] והרב [[ישעיהו באסאן]] ורבני [[פדובה]] יחד עם ה[[רמח"ל]], ושניהם [[סמיכה לרבנות|הוסמכו לרבנות]] ב[[י"ד בתשרי]] ערב [[חג הסוכות]] [[ה'תפ"ו]]. כאשר הקים הרמח"ל את חבורתו בשנת [[ה'תפ"ז]], היה ואלי מראשי החבורה ולמנהיג החבורה בהמשך.

כמו כן חיבר עשרות חיבורים על כל ה[[תנ"ך]] המתפרשים על כ-15,000 עמודים, חלקם עדיין בכתב יד. בהיותו בגיל 26 שנים כבר כתב את ביאורו הראשון על ה[[תנ"ך]] בדרך ה[[פרד"ס]] המשלב את הפשט והסוד יחדיו ומקשר בין פסוק לפסוק ובין עניין לענין ובין פרק לפרק עד שכמעט כל ספר התנ"ך מתפרש כהמשך אחד וכמחרוזת הקשורה אחת בחבירתה, חיבור ושיטת פרשנות [[נדיר]]ה מאוד שאינו מצוי בכל ספרי הפרשנים הדורות שקדמו לו ובאו אחריו, אך בחיבוריו אינו מציין מראי מקומות למקורותיו. בחיבוריו אינם מסודרים בסדר כלשהו, אלא כתובים באופן [[אסוציאטיבי]]. בחיבוריו הוא מזכיר כמה פעמים דברים ששמע ב[[איטליה]] מהרמח"ל, בלשון הזו '''וכן שמעתי מדודימ[[שיר השירים|זה דודי וזה רעי]]{{הערה|לשון ורעיהפסוק המשכילבספר [[שיר השירים]] פרק ה פסוק טז, '''חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים '''זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י''' בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם'''}} הרב [[משה חיים לוצאטו|מח"ל]]'''. כמו כן ניכרת בחיבורו השפעה של קבלת המקובל ה[[ספרד]]י רבי [[אברהם אבולעפיה]] המכונה '''רב אב"א''' בן דורו של [[הרשב"א]] מ[[ברצלונה]] ומזכירו בכתביו.

{{ציטוט|תוכן=אםאִם תאמרתֹּאמַר, שהחכמהשֶׁהֶחָכְמָה צריכהצְרִיכָה להשתוותלְּהִשְׁתַּווֹת אלאֶל מקבליהמְּקַבֵּלֶיהַ, והרפואהוְהָרְפוּאָה הקדמוניתהַקַּדְמוֹנִית הייתההָיְתָה טובהטוֹבָה אלאֶל הקדמוניםהַקַּדְמוֹנִים, אךאַךְ אלאֶל החדשיםהַחֲדָשִׁים צריכהצְרִיכָה רפואהרְפוּאָה חדשהחֲדָשָׁה שתשתוהשְׁתִּשּׁתַּוֵה למזגםלְמִזְגָם ולתכונתםוְלִתְכוּנָתָם. דעדַּע שזהושֶׁזֶּהוּ דרך'''דֶּרֶךְ עקשות,עִקְּשׁוּתּ''' כיכִּי האמתהָ'''אֱמֶת''' לאלֹא ישתנהיִשְׁתַּנֶּה לעולםלְעוֹלָם בכלבְּכָל הדורותהַדּוֹרוֹת, ולכןוְלָכֵן איןאֵין להחליףלְהַחֲלִיף אתאֶת הרפואותהָרְפוּאוֹת בשוםבְּשׁוּם פניםפָּנִים ממהמִמָּה שלימדונושְׁלִימֵדוּנוּ קדמונינוקַדְּמוֹנֵינוּ. אלאאֶלָּא שיפולשֶׁיִּפֹּל איזהאֵיזֶה שינוישִׁנּוּי בכמותבְּכַמּוּת הרפואההָרְפוּאָה בלבדבִּלְבַד ולאוְלֹא באיכותבָּאֵיכוּת שלהשֶׁלָּהּ, וזהווְזֶהוּ לפי'''לְפִי שנתחלששְׁנִתְּחַלֶשׁ טבעםטִבְעָם ומזגםוּמִזְגָם שלשֶׁל בניבְּנֵי אדם,אָדָם ואינםוְאֵינָם יכוליםיְכוֹלִים לסבוללִסְבֹּל אתאֶת הריבויהָרִבּוּי שלשֶׁל ימיםיָמִים ראשוניםרִאשׁוֹנִים'''.|מקור=ספר הליקוטים א'}}הרב משה דוד וואלי נפטר ב[[ז' בטבת]] [[תקל"ז]] [[17 בדצמבר]] [[1776]] ונטמן בבית הקברות ב[[פאדובה]]. על מצבתו כתוב:

הרב משה דוד ואלי השאיר אחריו [[עושר|עושר רב]] ויבול תורני אדיר כתבי יד רבים של חיבורים על ה[[תנ"ך]] על דרך הפרד"ס, ובאוספי כתבי היד בספריות השונות, ישנם 15 אלף דפים בכתב ידו על התנ"ך, מלבד כתביו שאבדו{{הערה|ראו הקדמת המהדיר הרב [[יוסף ספינר]] לספריו שנדפסו מחדש}}, וכך כתב הרב [[מרדכי שמואל גירונדי]] ([[ג' בתשרי]] [[ה'תק"ס]], [[2 באוקטובר]] [[1799]] - [[י"ב בטבת]] [[ה'תרי"ב]], [[4 בינואר]] [[1852]]) רב בקהילת [[פאדובה]] [[איטליה]] ומחבר ספרי ביוגרפיה על [[יהדות איטליה]]{{הערה|ראו בספר '''תולדות גדולי ישראל באיטליה'''.}}:

כמו כן חיבר ספרים העוסקים בפרשנות [[ספר תהלים]] ב-67 מהדורות שונות, בהם קשר את הפסוקים והמזמורים אחד לשני חבל בחבל נימא בנימא{{הערה|ראו בהקדמת המהדיר לכתביו}}, וכן ביאר ועשה מהדורות על עוד ספרים רבים מהתנ"ך בכמה מהדורות שונות.

בחיבורו ספר הליקוטים{{הערה|חלק א' עמוד רמ"ז.}} כתב ש[[יהדות פולין|יהודי פולין]] הגרים בארץ [[פולניה]] הם מ[[שבט דן]] ושם נולד המשיח כי '''טבע העם הפולני משוגע והפכפך יותר מכל אומות העולם''' כי הנחש הקדוש משבט דן נולד במחוזם ואין בכוחם להכיל '''ואינם יכולים לסבול את הריבוי תהפוכותיו ושינוייו''', וזו לשונו;

* יומן "חזיונות" (שרק חלקית) - יצא לאור על ידי [[ישעיהו תשבי]], נמצא בתוך ספר היובל ל[[שלמה פינס]] ב (תש"ן), עמודים 441–472.