משה דוד ואלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Umansky (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תיקון פרמטרים
שורה 5:
}}
 
הרב רבי '''משה דוד וואלי''' בראשיכינוייו תיבות'''הרמד"ו''' וגם '''הרמ"ד ואלי''' וגם הרמד"ו ([[23 במאי]] [[1696]], [[כ"א באייר]] [[ה'תנ"ו]] – [[17 בדצמבר]] [[1776]], [[ז' בטבת]] [[ה'תקל"ז]]) היה פרשן [[מקרא]], [[רופא]], מלומד, ו[[מקובל]] יהודי מ[[איטליה]]. חי בעיר [[פדובה]].
 
ואלי היה [[תלמיד חבר]] של ה[[רמח"ל]]. לפי החוקר [[יוסף אלמנצי]], הוא היה רבו של הרמח"ל בקבלה בתחילת לימודו.
 
== ביוגרפיה ==
נולד לרבי שמואל, ובהיותו בגיל 17 '''בן טו"ב שנים''' בלבד סיים את לימודי הפילוסופיה והרפואה ב[[אוניברסיטת פדובה]] בציון לשבח מאת מורו [[ברנרדינו רמציני]]. למד אצל הרבנים: הרב ברוך בנדטו לוצאטו, הרב [[יצחק קנטריני]] והרב [[ישעיהו באסאן]] ורבני [[פדובה]] יחד עם ה[[רמח"ל]], ושניהם [[סמיכה לרבנות|הוסמכו לרבנות]] ב[[י"ד בתשרי]] ערב [[חג הסוכות]] [[ה'תפ"ו]]. כאשר הקים הרמח"ל את חבורתו בשנת [[ה'תפ"ז]], היה ואלי מראשי החבורה ולמנהיג החבורה בהמשך.
 
הרב ואלי היה [[איש אשכולות]], בעל ידיעות נרחבות ב[[מקרא]], [[פילוסופיה]], [[רפואה]] ועוד. למד רפואה ב[[אוניברסיטת פדובה]].
 
בגיל 25 כתב יומן אישי באיטלקית שנחשב עד לתרגומו לפולמוס על הנצרות בשם [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts:666592 "I Sette Giorni della Verit"]. בכתב היד הוא מתעד את הוויכוח הפנימי שהתחולל בתוכו. בספר ניכר ששולט בשפות [[יוונית]], [[לטינית]], וכן בענייני [[היסטוריה]], [[גאוגרפיה]], [[שירה]], [[ספרות]], וה[[נצרות|דת הנוצרית]]. כך הוא כותב בהקדמתו לחיבור:
{{ציטוט|תוכן=בְּדִיּוּק הַשָּׁנָה תָּקַף אוֹתִי פִּתּוּי שְׂטָנִי… שֵׁשׁ שָׁנִים סָבַלְתִּי מִמַּחֲלָה מַכְאִיבָה, וְכָךְ הִגַּעְתִּי לְהַכִּיר בְּעַצְמִי, מִי אֲנִי… אֲנִי נִשְׁבַּע לְךָ, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה הִקְדַּשְׁתִּי אֶת כֹּל לִבִּי לֶאֱמוּנָה אֲדוּקָה בָּהּ׳ רָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְּמֵעֵין יֵאוּשׁ מוּזָר… הַנַּח לַהֲמוֹנִים הָרַבִּים לָלֶכֶת שְׁבִי אַחֲרֵי הַשֶּׁקֶר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם מְקֻשָּׁט וּמְגֻנְדָּר. קַבֵּל אֶת הָ[[אמת|אֱמֶת]] גַּם אִם הִיא עֵירֹמָה. וַאֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ נֶאֱמָנָה, שֶׁהִיא יָפָה בִּזְכוּת עַצְמָהּ, וְאֵינָהּ זְקוּקָה לְשׁוּם בֶּגֶד לְהִתְקַשֵּׁט בּוֹ… הִרְהַרְתִּי וְכָתַבְתִּי כְּדֵי לָשִׂים בְּנֶאֱמָנוּת עַל הַנְּיָר אֶת כֹּל מָה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִשְׁמֹר בְּזִכַרוֹן עָשִׂיתִי זֹאת בְּצוּרַת דּוּ שִׂיחַ, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הִתְחוֹלְלוּ בִּדְבָרַי בְּתוֹכִי עָשִׂיתִי טָעֻיּוֹת רַבּוֹת בִּיצִירָתִי זוֹ, רָצִיתִי לְהוֹצִיא אוֹתָהּ פְּגוּמָה לְמַעַן הַלֶּקַח שֶׁיָּפִיק הַקּוֹרֵא, חֲמֹל עַל הַטָּעֻיּוֹת אִם תִּמְצָא אוֹתָן, וְדַע לְתַקֵּן אוֹתָם בְּעַצְמְךָ. קְרָא וּבְחַן אֵת הַכָּתוּב, לְמַד מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁתִּלְמַד עֲשֵׂה, אִם אַתָּה חָפֵץ בְּאוֹשֶׁר מוּשְׁלַם.
{{ציטוט|תוכן=בדיוק השנה תקף אותי פיתוי שטני… שש שנים סבלתי ממחלה מכאיבה, וכך הגעתי להכיר בעצמי, מי אני… אני נשבע לך, שלמרות שמלכתחילה הקדשתי את כל לבי לאמונה אדוקה בה׳ ראיתי את עצמי במעין ייאוש מוזר… הנח להמונים הרבים ללכת שבי אחרי השקר, מפני שהוא מופיע לפניהם מקושט ומגונדר. קבל את האמת, גם אם היא עירומה. ואני מבטיח לך נאמנה, שהיא יפה בזכות עצמה, ואינה זקוקה לשום בגד להתקשט בו… הרהרתי וכתבתי כדי לשים בנאמנות על הנייר את כל מה שאיני יכול לשמור בזיכרון… עשיתי זאת בצורת דו שיח, משום שכך התחוללו בדברי בתוכי… עשיתי טעויות רבות ביצירתי זו, רציתי להוציא אותה פגומה למען הלקח שיפיק הקורא, חמול על הטעויות אם תמצא אותן, ודע לתקן אותם בעצמך. קרא ובחן את הכתוב, למד ממנו, וכשתלמד עשה, אם אתה חפץ באושר מושלם.
|מקור=תרגום ההקדמה מכתב היד באיטלקית}}
 
כמו כן חיבר עשרות חיבורים על כל ה[[תנ"ך]] המתפרשים על כ-15,000 עמודים, חלקם עדיין בכתב יד. בהיותו בגיל 26 שנים כבר כתב את ביאורו הראשון על ה[[תנ"ך]] בדרך ה[[פרד"ס]] המשלב את הפשט והסוד יחדיו ומקשר בין פסוק לפסוק ובין עניין לענין ובין פרק לפרק עד שכמעט כל ספר התנ"ך מתפרש כהמשך אחד וכמחרוזת הקשורה אחת בחבירתה, חיבור ושיטת פרשנות [[נדיר]]ה מאוד שאינו מצוי בכל ספרי הפרשנים הדורות שקדמו לו ובאו אחריו, אך בחיבוריו אינו מציין מראי מקומות למקורותיו. בחיבוריו אינם מסודרים בסדר כלשהו, אלא כתובים באופן [[אסוציאטיבי]]. בחיבוריו הוא מזכיר כמה פעמים דברים ששמע ב[[איטליה]] מהרמח"ל, בלשון הזו '''וכן שמעתי מדודימ[[שיר השירים|זה דודי וזה רעי]]{{הערה|לשון ורעיהפסוק המשכילבספר [[שיר השירים]] פרק ה פסוק טז, '''חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים '''זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י''' בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם'''}} הרב [[משה חיים לוצאטו|מח"ל]]'''. כמו כן ניכרת בחיבורו השפעה של קבלת המקובל ה[[ספרד]]י רבי [[אברהם אבולעפיה]] המכונה '''רב אב"א''' בן דורו של [[הרשב"א]] מ[[ברצלונה]] ומזכירו בכתביו.
 
לשיטתו, החכמות של הימים הקדמונים רובן [[אמת]] לעומת החכמות החדשות בתקופתו שרובן שקר ועל פי זה תמך בתיאורית [[ארבע הליחות]] ובשיטת הרפואה של [[גלינוס]], [[היפוקרטס|היפוקרטוס]] ו[[אבן סינא]] ש'מועילה בעצם ומזיקה במקרה, לעומת רפואת הכימיקה שמזיקה, מועילה לפעמים ולא בעצם'.
 
{{ציטוט|תוכן=אםאִם תאמרתֹּאמַר, שהחכמהשֶׁהֶחָכְמָה צריכהצְרִיכָה להשתוותלְּהִשְׁתַּווֹת אלאֶל מקבליהמְּקַבֵּלֶיהַ, והרפואהוְהָרְפוּאָה הקדמוניתהַקַּדְמוֹנִית הייתההָיְתָה טובהטוֹבָה אלאֶל הקדמוניםהַקַּדְמוֹנִים, אךאַךְ אלאֶל החדשיםהַחֲדָשִׁים צריכהצְרִיכָה רפואהרְפוּאָה חדשהחֲדָשָׁה שתשתוהשְׁתִּשּׁתַּוֵה למזגםלְמִזְגָם ולתכונתםוְלִתְכוּנָתָם. דעדַּע שזהושֶׁזֶּהוּ דרך'''דֶּרֶךְ עקשות,עִקְּשׁוּתּ''' כיכִּי האמתהָ'''אֱמֶת''' לאלֹא ישתנהיִשְׁתַּנֶּה לעולםלְעוֹלָם בכלבְּכָל הדורותהַדּוֹרוֹת, ולכןוְלָכֵן איןאֵין להחליףלְהַחֲלִיף אתאֶת הרפואותהָרְפוּאוֹת בשוםבְּשׁוּם פניםפָּנִים ממהמִמָּה שלימדונושְׁלִימֵדוּנוּ קדמונינוקַדְּמוֹנֵינוּ. אלאאֶלָּא שיפולשֶׁיִּפֹּל איזהאֵיזֶה שינוישִׁנּוּי בכמותבְּכַמּוּת הרפואההָרְפוּאָה בלבדבִּלְבַד ולאוְלֹא באיכותבָּאֵיכוּת שלהשֶׁלָּהּ, וזהווְזֶהוּ לפי'''לְפִי שנתחלששְׁנִתְּחַלֶשׁ טבעםטִבְעָם ומזגםוּמִזְגָם שלשֶׁל בניבְּנֵי אדם,אָדָם ואינםוְאֵינָם יכוליםיְכוֹלִים לסבוללִסְבֹּל אתאֶת הריבויהָרִבּוּי שלשֶׁל ימיםיָמִים ראשוניםרִאשׁוֹנִים'''.|מקור=ספר הליקוטים א'}}הרב משה דוד וואלי נפטר ב[[ז' בטבת]] [[תקל"ז]] [[17 בדצמבר]] [[1776]] ונטמן בבית הקברות ב[[פאדובה]]. על מצבתו כתוב:
 
{{ציטוט|תוכן=פֹּ"נִ (=פֹּה נִטְמַן) מַעֲלַת הֶחָכָם הָרוֹפֵא הַמְּקֻבָּל הַאֵ-לֹּוֹקִּי כבוד מהה"ר '''מֹשֶׁה דָּוִדּ וַאלִי''' זֶצַ"לִּ נִּלְבֵּ"עֹ יוֹם ג' [[ז' בטבת|ז' לְּחֹדֵשּׁ טֵבֵתּ]] שְׁנַתּ תַּקֻּלַ"זַ|מקור=נוסח המציבה}}על צדה השני של המצבה נכתב:
{{ציטוט|תוכן=פ"נ (=פה נטמן) מעלת החכם הרופא המקובל האלקי כמהה"ר משה דוד ואלי זצ"ל נלב"ע יום ג' ז' לחדש טבת שנת תקל"ז
 
{{ציטוט|תוכן=מצ"ק (= מַצֶּבֶת קְבוּרַתּ), גֶּבֶר חָכָם בְּעֹז אִישׁ אֱמוּנוֹת, מַעֲלַת הֶחָבֵר הָרוֹפֵא הַמְּקֻבָּל הַאֵ-לֹּהִי כְּבוֹד '''מֹשֶׁה דָּוִדּ וַאלִי''' נִלְקַח בְּיוֹם ג' ז' [[טבת|לְחוֹדֵשׁ טֵבֵת]] שְׁנַת [[ה'תקל"ז|הֶ'תַּקּלַ"זַ]], תֵּנַצְבֶּ"הַּ.
מצ"ק (=מצבת קבורת), גבר חכם בעוז איש אמונות, מעלת החבר הרופא המקובל האלהי כבוד משה דוד ואלי נלקח ביום ג' ז' לחדש טבת שנת ה'תקל"ז, תנצב"ה. בתוך גדולי דור שלימי קרת/ לו שם הגדולים שאת ויתר; מאס בכל כבוד יקר תפארת/ ימצא במנוחתו פאר וכתר; משכיל בכל חכמה צפנת פענח/ לשמור רצון הצור ותום ויושר; עת עזב חלדו בלב בוטח/ ויהנה מעמלו שכר עושר ואושר;|מקור=נוסח המציבה}}
בְּתוֹךְ גְּדּוֹלֵי דּוֹר שְׁלֵּימֶי קֶרֶתּ/ לוֹ שֵׁם הַגְּדוֹלִים שֶׂאֶתּ וְיֶתֶּר; מָאַס בְּכָל כָּבוֹד יְּקָר תִּפְאֶרֶת/ יִמְצָא בִּמְנוּחָתוֹ פְּאֵר וְ[[כתר|כֶּתֶּר]]; מַּשְׂכִּיל בְּכָל חָכְמָה צֹּפְנַתּ פַּעַנֶחַ/ לִשְׁמֹר רָצוֹן הַצּוּר וְתֹּם וְיוֹשֶׁר; עֵת עָזַב חְלֶדוֹ בְּלֵב בּוֹטֵחַ/ וְיֵהָנֶה מֵעֲמָלוֹ שָׂכָר [[עושר|עוֹשֶׁר]] וְאוֹשֶׁר;|מקור=נוסח המציבה}}
 
==חיבוריו==
הרב משה דוד ואלי השאיר אחריו [[עושר|עושר רב]] ויבול תורני אדיר כתבי יד רבים של חיבורים על ה[[תנ"ך]] על דרך הפרד"ס, ובאוספי כתבי היד בספריות השונות, ישנם 15 אלף דפים בכתב ידו על התנ"ך, מלבד כתביו שאבדו{{הערה|ראו הקדמת המהדיר הרב [[יוסף ספינר]] לספריו שנדפסו מחדש}}, וכך כתב הרב [[מרדכי שמואל גירונדי]] ([[ג' בתשרי]] [[ה'תק"ס]], [[2 באוקטובר]] [[1799]] - [[י"ב בטבת]] [[ה'תרי"ב]], [[4 בינואר]] [[1852]]) רב בקהילת [[פאדובה]] [[איטליה]] ומחבר ספרי ביוגרפיה על [[יהדות איטליה]]{{הערה|ראו בספר '''תולדות גדולי ישראל באיטליה'''.}}:
 
{{ציטוט|תוכן=כְּבוֹד מוֹרֵינוּ הָרַב '''מֹשֶׁה דָּוִדּ וַואלִּי''' מֵרַבָּנֵי [[פדובה|פַּאדּוֹבַהּ]] בִּזְמַן הָרַב הַגָּדוֹל חַסִּידַא קַּדִּישַׁא מוֹהַר"רַ [[יַעֲקֹב חַזַקּ]].. '''שָׁמַעְתִּי נִפְלָאוֹתּ מִתּוֹרָתּוֹ חַסִּידוּתּוֹ וּקְדֻשָּׁתּוֹ''' וְהָיָה תַּלְמִיד מֻוּבְהָק וְנֶאֱמָן בֵּיתּוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הֲאֶלוֹקִי מּוֹהַר"רַ [[משה חיים לוצאטו|מֹשֶׁה חַיִּים לּוּצַאטוֹ]] זלה"ה (הַרַמַחַ"ל) וְחִבֵּר פֵּרוּשׁ עַל כֹּל הַ[[תנ"ך|תַּנַ"ךְ]] עַל דֶּרֶךְ הַפַּרְדֶ"ס, וְ'''סֵפֶר הַלִּיקוּטִים''' כִּתְבֵי יָד שְׁנֵי לְשׁוֹנוֹת, וּתְשׁוּבוֹת לַ[[נוצרים|נּוֹצְרִים]] עַל הָ[[אמונה|אֱמוּנָה]], מִלְּבַד חִיבּוּרִים אֲחֵרִים עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְחִיבֵּר אוֹתַּם בִּקְדֻשָּׁה, וְהָיָה שָׁלִיחַ צִבּוּר בְּ[[בית כנסת|בֵית כְּנֶסֶת]] סְפָרַדִּים, '''וְלוֹמֵד תּוֹרָה מֵּעוֹמֶד''', '''וְלֹא הָיָה הוֹלֵךְ לִישֹׁן בְּלַיְלָה עַד שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים שֶׁל קְהִלַּת קָדְשׁוֹ חָזְרוּ לְשָׁלוֹם וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְאוּנֵה אֲלֵיהֶם רָעָה'''.|מקור=ספר '''תולדות גדולי ישראל באיטליה''' בערכו}}
{{ציטוט|תוכן=כבוד מורינו הרב משה דוד וואלי מרבני פאדובה בזמן הרב הגדול חסידא קדישא מוהר"ר יעקב חזק.. שמעתי נפלאות מתורתו חסידותו וקדושתו והיה תלמיד מובהק ונאמן ביתו של התנא האלוקי מוהר"ר משה חיים לוצאטו זלה"ה (הרמח"ל) וחיבר פירוש על כל התנ"ך על דרך הפרד"ס, וספר הליקוטים כתבי יד שני לשונות, ותשובות לנוצרים על האמונה, מלבד חיבורים אחרים על דרך האמת, וחיבר אותם בקדושה, והיה שליח ציבור בבית כנסת ספרדים, ולומד תורה מעומד, ולא היה הולך לישון בלילה עד שכל היהודים של קהילת קודשו חזרו לשלום ומתפלל בעדם כדי שלא יאונה אליהם רעה|מקור=ספר '''תולדות גדולי ישראל באיטליה''' בערכו}}
 
כמו כן חיבר ספרים העוסקים בפרשנות [[ספר תהלים]] ב-67 מהדורות שונות, בהם קשר את הפסוקים והמזמורים אחד לשני חבל בחבל נימא בנימא{{הערה|ראו בהקדמת המהדיר לכתביו}}, וכן ביאר ועשה מהדורות על עוד ספרים רבים מהתנ"ך בכמה מהדורות שונות.
 
בחיבורו ספר הליקוטים{{הערה|חלק א' עמוד רמ"ז.}} כתב ש[[יהדות פולין|יהודי פולין]] הגרים בארץ [[פולניה]] הם מ[[שבט דן]] ושם נולד המשיח כי '''טבע העם הפולני משוגע והפכפך יותר מכל אומות העולם''' כי הנחש הקדוש משבט דן נולד במחוזם ואין בכוחם להכיל '''ואינם יכולים לסבול את הריבוי תהפוכותיו ושינוייו''', וזו לשונו;
 
{{ציטוט|תוכן= בְּעִנְיָן '''[[גוג|גוֹג]]''' וְאֶרֶץ '''[[מגוג|הַמַגוֹג]]''' וְ'''[[דן|דַן]]''' הָעוֹמֵד לְעֻמָּתָן, כְּבָר יָדוּעַ שְׁגוֹג מּוֹצַאוֹתַּיו מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, וְאוּלַי שֶׁהוּא מֶלֶךְ [[פולניה|פּוֹלוֹנְיַה]] רֹאשׁ דְּאֵרֶץ הַמַגוֹג, וְדָן [[נחש|נָחָשׁ]] לְעֻמַּת נָחָשׁ לְרַצֶץ אֶת מוֹחוֹ, כִּי מִצְחוֹ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַטָּמֵא, וְלָכֵן רַזַא דְּדַן (=הַסּוֹד שֶׁל דָּן) יָצָא מִמַּלְכוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ [[פולניה|פּוֹלוֹנְיַה]] מַמָּשׁ וְנוֹלַד בְּאַרְצוֹ "דְהַא מִּינֵיה אַבָּא לְּיזִיל בֵּיה נַּרְגַא" (=כְּלוֹמַר שֶׁהֲרֵי הַנּוֹלָד מֵהָעֵץ דְּהַיְנוּ הָעֲנָפִים מֵהֶם נוֹצַר הַגַּרְזֶן לִקְצֹץ הָעֵץ), וְהוּא יְקַבֵּל כֹּחַ מְכָל הי"ב שְׁבָטִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַנָּחָשׁ הַטָּמֵא שֶׁהוּא [[גוג|גוֹ"ג]] שֶׁעוֹלֶה י"ב, בְּרַזַא דְּאַמַרַן (=בַּסּוֹד שֶׁאָמַרְנוּ), וְאוּלַי זֶהוּ הַטַּעַם, שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִתְקוֹטֵט עִם יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁאַר כֹּל מְלָכִים, הָאֶחָדּ. הוּא בַּטֶּבַע הַפּוֹלַאקִּ"י (=כְּלוֹמַר טִבְעָם שֶׁל הַגוֹיִם הַפּוֹלַאנִּים) שֶׁהוּא מְשֻׁגָּע וַהֲפַכְפַּךְ יוֹתֵּר מִן הַכֹּל, וְהַבֵּיתּ. לְפִי שֶׁרַזַא דְדַן (=הַסּוֹד שֶׁל דָּן) נוֹלַד בְּמַלְכוּתוֹ, וּמִשְׂאֵתּוֹ לֹא יוּכַל.|מקור=ספר '''הליקוטים''' להרמד"ו בנדפס מחדש עמוד רמז}}
{{ציטוט|תוכן= בענין גוג וארץ המגוג ודן העומד לעומתן, כבר ידוע שגוג מוצאותיו מירכתי צפון, ואולי שהוא מלך פולוניה ראש דארץ המגוג, ודן נחש לעומת נחש לרצץ את מוחו, כי מצחו חזק לעומת מצחו של הנחש הטמא, ולכן רזא דדן (=הסוד של דן) יצא ממלכותו של מלך פולוניה ממש ונולד בארצו "דהא מיניה אבא ליזיל ביה נרגא" (=כלומר שהרי הנולד מהעץ דהיינו הענפים מהם נוצר הגרזן לקצוץ העץ), והוא יקבל כח מכל הי"ב שבטים להתגבר על הנחש הטמא שהוא גו"ג שעולה י"ב, ברזא דאמרן (=בסוד שאמרנו), ואולי זהו הטעם, שמתעורר להתקוטט עם ישראל יותר משאר כל מלכים, הא', הוא בטבע הפולאק"י (=כלומר טבעם של הפולנים) שהוא משוגע והפכפך יותר מן הכל, והב', לפי שרזא דדן (=הסוד של דן) נולד במלכותו, ומשאתו לא יוכל.|מקור=ספר '''הליקוטים''' להרמד"ו בנדפס מחדש עמוד רמז}}
 
==חיים אישיים==
שורה 45 ⟵ 46:
* פירוש על כל ה[[תורה]] וה[[נ"ך]] בדרך הקבלה. החיבור ושאר חיבוריו הודפסו על ידי הרב [[יוסף ספינר]].
* '''ספר הליקוטים''' על נושאים שונים, מהם ב[[סגולה (יהדות)|סגולות]] ו[[רפואה]].
* יומן "חזיונות" (שרק חלקית) - יצא לאור על ידי [[ישעיהו תשבי]], נמצא בתוך ספר היובל ל[[שלמה פינס]] ב (תש"ן), עמודים 441–472.
 
==קישורים חיצוניים==