ישראל יצחק קאליש – הבדלי גרסאות

נולד כילד שמיני לאחר שבע בנות בעיירה [[דז'יאלושין|זלושין]], ליד [[קאליש]] במערב [[פולין]] למשפחה רבנית המתייחסת אל רבי [[מרדכי יפה]] המכונה "הלבוש". אביו ר' שמעון היה סוחר [[סדקית]] שנהג להפריש חצי מרווחיו לצדקה וכונה בשל כך "בעל הרחמנות" ואמו מרת יוטא. בגיל 14 נישא לרחל, בתו של מאיר מז'אריק שאף הוא היה סוחר. שני האבות סיכמו את השידוך בשוק.

 

 

לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, בשנת [[תקפ"ז]] ([[1827]]) התפלגו החסידים. רובם, בראשות רבי [[יצחק מאיר אלתר]] ורבי [[חנוך הניך מאלכסנדר]] הכתירו את רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], וחלק אחר פנה לרבי יצחק שיכהן כאדמו"ר. רבי יצחק סירב ותמך ברבי [[אברהם משה מפשיסחה]], בנו של רבי שמחה בונים. באותה תקופה התקבל לרב בעיירה [[גוברטשוב]]{{אנ|Gowarczów}}. בהמשך נטש את הרבנות ועבר לכפר [[רודה (כפר)|רודה]], שהיה בחכירתה של [[תמר'ל ברגסון]], שאצלה עבד.

 

 

חלק ניכר מפעילותו הקדיש לענייני הציבור, ולמאבק ב[[השכלה]]. בשנת [[1846]] נפגש עם [[משה מונטיפיורי]] יחד עם רבי יצחק מאיר אלתר וניסה לשכנעו להצטרף למאבק כנגד [[גזירת הלבוש|גזירות על הלבוש היהודי.]]

 

 

עבודת האל של חסידי וורקא הייתה משולבת בשירים, בנגינה, בריקודים ובשתיית משקאות חריפים. חסידי וורקא נודעו לכל כ'אמני השתיה' (החריפה) שכן נהגו להסב יחדיו בכל הזדמנות וללגום לחיים, על פי מאמר חז"ל: "גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות".

 

 

 

מלבד שני בניו, היו לו עוד לפחות ארבע בנות: צפורה אשת הרב צבי מרדכי בונהורד (בנו של רבי [[אברהם משה מפשיסחה]]), דבורה אשת הרב אהרן זקהיים מנדרזין{{אנ|NADARZIN}}, שרה חוה אשת הרב ישראל צבי ובלומא אשת הרב אברהם מאיר מושקט מ[[ביאלובז'גי|ביאלוברזיג]] (בן רבי [[דן יונגרלייב]] מ[[חסידות ראדוויל|ראדוויל]]).