מפלגת שינוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Amram Efrat (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 26:
===שנות ה־70===
ב־5 במרץ 1974, באולם קטן של החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נפגשו לראשונה בעלי היוזמה המרכזיים להקמת ה[[מפלגה]]: פרופ' [[יונתן שפירא (סוציולוג)|יונתן שפירא]], ד"ר [[אמנון רובינשטיין]] ועו"ד [[מרדכי וירשובסקי]]. הם דנו בהקמת תנועה פוליטית שמטרתה להביא להחלפת השלטון של [[המערך]]. למפגש הזה הגיעו כ-100 משתתפים, והוא הפך בסופו של דבר לפגישה הראשונה של הגרעין שממנו צמחה מפלגת שינוי. המשתתפים הדגישו כי המטרה היא להקים מפלגה מדגם אחר ושונה שלא היה קיים עד אז בישראל, מפלגה אשר תשקם את כל מה שנהרס על ידי המפלגות הגדולות. כנס היסוד הרשמי התקיים כשלושה שבועות לאחר מכן, ב־[[26 במרץ]], באולם "בני־ברית" בתל אביב, בפני כמה מאות משתתפים{{הערה|{{דבר||כנס יסוד של תנועת שינוי|19740327|28}}}}. בכנס זה נקבע גם שמה של המפלגה "שינוי – התנועה לתמורה חברתית ופוליטית"{{הערה|נ. אוריאלי וא. ברזילי, "עלייתה ונפילתה של ד"ש", עמ' 88-90.}}. לקראת סוף 1974 קיימה התנועה בחירות פנימיות למועצה ארצית ולמועצות של סניפים מקומיים
{{מעריב||שינוי|19741202|143.1}}}}.
שינוי חיפשה שותפים לריצה משותפת בבחירות ובשנת 1975 ניהלה מגעים בנושא עם תנועת [[רצ]]{{הערה|{{דבר|א. כינרתי|ליובה אליאב ינאם בכנס ר"ץ שינוי לקראת מיזוג|19750207|21}}}}. בסוף 1975 הצהיר רובינשטיין על כוונת שינוי לרוץ בבחירות הקרובות{{הערה|{{דבר||שינוי החליטה להתמודד|19751228|44}}}}. אולם לאחר ש[[יגאל ידין]] הודיע על הקמת [[התנועה הדמוקרטית]] החלו באמצע [[1976]] מגעים לאיחוד של שינוי עם תנועתו{{הערה|{{דבר||פרופ' ידין: אני בשלב התארגנות|19760929|31}}{{ש}}{{מעריב|משה מייזלס|יגאל ידין צועד קדימה|19761001|157}}{{ש}}{{דבר|אריה כינרתי|ידין: שלב חיובי במגע עם שינוי|19761102|28}}}}. בדצמבר אושר האיחוד עם התנועה הדמוקרטית ברוב מוחץ במשאל בין חברי שינוי{{הערה|{{דבר||מועצת שינוי החליטה|19761123|8}}{{ש}}{{דבר||רוב בשינוי למיזוג עם תנועת ידין|19761205|10}}}}. שמה של התנועה המאוחדת היה: "ד"ש – התנועה הדמוקרטית לשינוי". כשמונה חודשים מאוחר יותר החליטה תנועת "[[המרכז החופשי|המרכז־החופשי]]" בראשות ח"כ ועו"ד [[שמואל תמיר]] לפרוש מהליכוד ולצאת לדרך עצמאית, וזו ביקשה אף היא להצטרף לד"ש. אך את התנופה הגדולה ביותר קיבלה התנועה המאוחדת החדשה עם הצטרפותו של מנכ"ל הקונצרן ההסתדרותי "[[כור תעשיות|כור]]", האלוף (מיל') וראש [[המוסד]] לשעבר, [[מאיר עמית]].
| |||