מלכיאל גרינוולד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 43:
המשפט נפתח ב-1 בינואר 1954.{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', עמ' 249.}}
את גרינוולד ייצג עורך הדין הצעיר [[שמואל תמיר]], איש [[אצ"ל]] וממקימי [[תנועת החרות]]. את ההגנה מימן "הוַעד להגנת גרינוולד", שבו היו שותפים גם [[יוסף שכטמן]] ו[[שמואל מרלין]], ושבראשו עמד [[ראובן גרינברג (לח"י)|ראובן גרינברג]], שגייס כספים לעניין בין חברי ה[[לח"י]].{{הערה|{{דבר||יו"ר הוועד להגנת גרינואלד נאשם בקשירת קשר לשוד|19540804|47}}}}{{הערה|[[יחיעם ויץ]], [[אבי כצמן]], '''האיש שנרצח פעמים''', [[הוצאת כתר]], 1995, עמ' 121}} את התביעה ייצג בתחילה הפרקליט אמנון תל, אך עם התמשכות המשפט ועם הפיכתו במשך הזמן ממשפט נגד גרינוולד לכתב אישום חריף נגד קסטנר והחוגים שמהם יצא, וביניהם אישים מ'גדולי הציונות' באותו זמן, הוחלף תל ביועץ המשפטי לממשלה עצמו, [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], משפטן רב מוניטין.
[[קובץ:Gruenwald in courthouse.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955{{הערה|{{מעריב||יוגש ערעור על פסק-דין קסטנר|19550623|1}}}}]]
במשפט, שבגלגוליו השונים נמשך כארבע שנים, הפך קסטנר למעשה ממאשים לנאשם, עד אשר קיבל המשפט את הכינוי "[[משפט קסטנר]]". ביוני [[1955]] זיכה בית המשפט המחוזי את גרינוולד מרוב האשמות, פרט לעניין אחד, שבגינו הוטל על גרינוולד [[קנס סמלי]] של [[לירה ישראלית|לירה]] אחת. השופט הלוי לא מצא ראיות להאשמתו של גרינוולד כאילו נטל קסטנר מכספי הגזל שבידי קורט בכר. לעומת זאת, השופט הלוי קבע כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן". למחרת הזיכוי הודיע ממלא מקום היועץ המשפטי,{{הערה|1=היועץ המשפטי חיים כהן שהה אז בחו"ל.}} כי המדינה תערער על פסק הדין, ואכן בתוך חודשיים ממתן פסק הדין, ב-[[21 באוגוסט]], הוגש [[ערעור]] על זיכויו של גרינוולד.
שורה 50:
ב-[[17 בינואר]] [[1958]], קרוב לשנה לאחר שנרצח קסטנר, הפך בית המשפט העליון את פסק דינו של השופט הלוי על פיו. בפסק דין חלוק,{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=410 ע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נגד מלכיאל גרינוולד, פ"ד יב 2017], ניתן ב-17.1.1958}} שניתן על ידי בית המשפט העליון ברוב של שלושה כנגד שניים, טיהר בית המשפט את שמו של קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים והכשרת הקרקע להשמדת יהודי הונגריה. עם זאת קבעו חמשת השופטים פה אחד להשאיר על כנה את הקביעה לגבי ההאשמה הרביעית, כי "קסטנר הִציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי את קורט בכר מהעונש שציפה לו בנירנברג"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=409 ת"פ (י-ם) 124/53 היועץ המשפטי לממשלת ישראל נגד מלכיאל גרינוולד], ניתן ב-22.5.1955}} (עונש מוות), ובכך הוכיח המשיב את [[הגנת "אמת דיברתי"]], בניגוד להצהרתו הכוזבת בשבועה של קסטנר בבית המשפט המחוזי. גרינוולד נידון לשנת [[מאסר על תנאי]].
ישנו פולמוס גדול לגבי פרשיית קסטנר, וגם לאחר פסיקת בית המשפט העליון, רבים ההוכחות לכך שקסטנר אכן אשם בסעיפים רבים בהם האשימו אותו, ובתוכם שיתוף פעולה בדרגות שונות עם הנאצים.
וכן לגבי פסיקת בית המשפט העליון, רבים הספרים וההוכחות, שבית המשפט בלאו דווקא היה אובייקטיבי, ושפט אכן ללא נגיעות של האנשים שעמדו מאחורי הפסיקה.
==ראו גם==
| |||