חקיקה פרסונלית – הבדלי גרסאות

 

==מאפיינים==

 

מקרה מובהק של חקיקה פרסונלית, שעל אף ניסוחה הכללי ידוע בוודאות שהיא נוגעת לאדם אחד בלבד, משום שהחוק מתייחס רק לאירועי העבר, הוא חוק לאישור מינויי שופטים של בית המשפט העליון,{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=174513 חוק לאישור מינויי שופטים של בית המשפט העליון, התש"י-1950], באתר הכנסת}} שנתן [[חקיקה רטרואקטיבית|תוקף למפרע]] למינויו של הרב [[שמחה אסף]], ביולי [[1948]], ל[[שופט]] ב[[בית המשפט העליון]], על מנת לתת ייצוג גם לחוגים הדתיים, אף שלא היה בעל הכישורים שנקבעו בחוק למשרה זו. החוק זכה לכינוי "חוק הרב אסף".{{הערה|[[שמעון שטרית]], '''על השפיטה - מערכת הצדק במשפט''', [[ידיעות ספרים]], 2004, עמ' 82–83}}