מי שברך – הבדלי גרסאות

 

ב[[שבת]] שלפני [[תענית בה"ב]] נהוג שה[[שליח ציבור|חזן]] מכריז בתפילה על התעניות על ידי ברכה של אלו שיתענו. במנהג אשכנז המזרחי, נוהגים לומר מי שברך מיוחד לפני החזרת [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[ארון קודש|ארון הקודש]],{{הערה|כמו שמופיע ברוב הסידורים המודרניים. ראו לדוגמה ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&st=&pgnum=106 מחזור כל בו].}} ואילו במנהג אשכנז המערבי, נוהגים להוסיף את הברכה לנוסח המי שבירך שאחר [[יקום פורקן]].{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדעלהיים רכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=249 עמ' 230], וראו גם דברי קהלת, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=367 עמ' 366] שמביא נוסח קצת שונה.}} ה[[אחרונים]] כתבו שמי שעונה אמן אחרי ברכה זו, אינו צריך לקבל על עצמו את התענית ב[[תפילת מנחה|תפילת המנחה]] ביום שלפני התענית כדין [[תענית]] יחיד, אך הדגישו שאין עניית [[אמן (דת)|אמן]] על ברכה זו מחייבת את העונה להתענות אם לא התכוון לכך.{{הערה|מגן אברהם תצב:ג, מובא במ"ב תצב:ג.}}

 

== ריבוי נוסחים ==