|
קוברה ארגמן זאתי אומנות לחימה שהמציא אותה האח והיחיד הגדול מכולם האיש ולרי פירו:קוברה ארגמן זאתי פעולה שאתה מניף את היידים שלך לכיוון בילבל היריב בזמן שהוא מדן על הבילבל אתה חונק אותו בצורה אנכית ומכניס לו מקל לתחת
{{פירוש נוסף|נוכחי=שם כללי למספר מיני נחש}}
{{מיון
|שם=קוברה
|תמונה=[[קובץ:Cobra hood.jpg|220px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
|מחלקה=[[זוחלים]]
|סדרה=[[קשקשאים]]
|משפחה=[[פתניים]]
|קבוצה_11=קוברות
|סוגים=
* ''Naja''
* ''Boulengerina''
* ''Pseudohaje''
* ''Paranaja''
* ''Ophiophagus''
* ''Hemachatus''
|כיתוב=[[קוברה הודית]]}}
'''קוברה''' (מ[[פורטוגזית]]: '''Cobra'''; "נחש") הוא שם כללי למספר [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של [[נחשים ארסיים]] המשתייכים למספר [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] שונים במשפחת ה[[פתניים]] (''Elapidae''). מיני הקוברות השונים נפוצים בדרך כלל באזורים [[אקלים טרופי|טרופיים]] ו[[מדבר]]יים או מדבריים-למחצה ביבשות [[אסיה]] ו[[אפריקה]]. על אף שבמשפחת הפתניים סוג מסוים נקרא '''[[קוברה (סוג)|קוברה]]''' (''Naja''), ישנם מיני נחשים שאינם משתייכים לסוג זה אך למרות זאת מסווגים לרוב כקוברות.
המאפיין ההתנהגותי הבולט של רוב מיני הקוברה בעת סכנה הוא הרמת אזור הגוף העליון ומתיחת עור רפוי המצוי בשני צידי ה[[צוואר]] (על ידי עצמות הצוואר), וזאת במטרה ליצור מראה מאיים ומרתיע. צבע מיני הקוברות השונים נע בין [[שחור]] או [[חום (צבע)|חום]] כהה ל[[צהוב]] או [[קרם (צבע)|קרם]] ולעיתים אף [[אדום|אדמדם]]. אורכם הממוצע של רוב המינים נע בין 1.5 ל-3 מטרים, אך הגדול ביותר, [[רב-פתן מלכותי]], מגיע לאורך של יותר מחמישה מטרים.
הקוברה ניזונה בעיקר מ[[מכרסמים]] קטנים, [[זוחלים]] קטנים אחרים, [[עופות]] וביצים. באזורים בהם אזור המחיה של הקוברה חופף למגורי אדם לעיתים קורים מקרי הכשה, שחלקם מובילים למוות. אויביה הטבעיים של הקוברה, מלבד האדם, הם נחשים אחרים, [[גירית הדבש]], ה[[נמייתיים]] וכמה [[עופות דורסים]]. הקוברות מיטיבות לטפס על [[עץ|עצים]]. כמה ממיני ה[[קוברה יורקת|קוברות היורקות]] מסוגלים לירוק את ארסם למרחק של מספר מטרים, ומכוונים בדיוק{{מקור|נושא=מדעי הטבע}} מפתיע יחסית לאזור ה[[עין|עיניים]].
לקוברה יש חשיבות סמלית ב[[הינדואיזם]] (ראו [[נאגה]]). [[קוברת המשקפיים]] נחשבת קדושה בהינדואיזם ומהווה את אחד מסמליו של [[שיווה]], ואילו ב[[מצרים העתיקה]] ל[[קוברה מצרית|קוברה המצרית]] היה מעמד קדוש. באזור [[הודו]] או [[פקיסטן]], [[אילוף נחשים|מאלפי נחשים]] מיוחדים מציגים לעיתים קוברות "מאולפות" כביכול לקהל. המאלף חולב את ארסה של הקוברה או עוקר את שיני הארס שלה, ומנגן בסוג מיוחד של [[חליל]]. נחש הקוברה חירש לחלוטין או מסוגל לשמוע צלילים מסוימים בלבד, ולמעשה הוא אינו מכיש את מאלפו בגלל התנועה הבלתי פוסקת של החליל אחריה הוא עוקב, התנהגות שנראית לצופה מהצד כמעין ריקוד של הקוברה.
==גלריה==
| 