|
|מדינה=[[ישראל]]}}
'''רבקה ש"ץ אופנהיימראוּפֿנהיימר''' (ב[[לועזית]]: '''Rivka Schatz Uffenheimer'''; [[ט"ו באייר]] [[תרפ"ז]], [[17 במאי]] [[1927]], ב[[פולין]] – [[י"ט באדר א']] [[תשנ"ב]], [[22 בפברואר]] [[1992]], ב[[ירושלים]]) הייתה [[חוקר]]ת [[קבלה]], [[חסידות]], [[משיח]]יות ו[[שבתאות]], מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "[[המגיד ממזריטש#חיבוריו|מגיד דבריו ליעקב]]", ל[[המגיד ממזריטש|מגיד ממזריטש]].
==חייה==
רבקה ש"ץ אופנהיימראוּפֿנהיימר, בת אברהם, נולדה בשנת 1927, בפולין, גדלה ב[[ריו דה ז'ניירו]], [[ברזיל]], ו[[העלייה החמישית|עלתה לישראל בשנת 1935]].{{הערה|רחל אליאור, '''האנציקלופדיה העברית''', כרך מילואים ג'.}} היא החלה ללמוד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בתחילת שנות החמישים, שם הייתה תלמידתו של [[גרשם שלום]] וראתה בו את מורהּ המובהק.{{הערה|שם=קולות ז|רחל אליאור ויוסף דן, "פתח הדבר", '''קולות רבים, ספר הזיכרון לרבקה ש"ץ אופנהיימר''', כרך א' ([[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]], כרך י"ב), ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי והמרכז לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, תשנ"ו-1996, עמ' ז'.}} במקביל ללימודיה שימשה במהלך שנות החמישים גם [[עוזר הוראה|עוזרת ההוראה]] של שלום והחלה ללמד, בין היתר, על השבתאות, ראשית הקבלה ו[[ספר הזוהר|הזוהר]].{{הערה|1=ראו למשל '''לקט מקורות לתרגיל בשבתאות''', לוקט על ידי רבקה ש"ץ, ירושלים: האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח - למודי יסוד, תשט"ו-1954; '''לקט מקורות לתנועת השבתאות''', לפגישת החוג להשתלמות מדריכים בתולדות ישראל ביום ט"ז-י"ז תמוז תשט"ז (25.6.56 - 26.6.56) בת"א, לוּקט על ידי רבקה ש"ץ, ירושלים: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, המדור להדרכה, תשט"ז-1956; '''לקט מקורות לראשית הקבלה''', לוקט על ידי רבקה שץ, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, תשי"ח-1957; '''קטעים מספר הזוהר''', מתורגמים לעברית על ידי [[ישעיה תשבי]] (בספרו '''משנת הזוהר'''), לקטה רבקה ש"ץ, ירושלים: האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח - החוג לפילוסופיה עברית, תשי"ט-1958.}} בשנת [[תשט"ו]] ערכה את ספרו של שלום, הכולל את סדרת ההרצאות שהעביר באותה השנה על השבתאות. מספר שנים אחר כך היא ערכה שתי סדרות הרצאות נוספות שלו - על ראשית הקבלה ו[[ספר הבהיר]] (בשנת [[תשכ"ב]]) ועל הקבלה ב[[יהדות צרפת#יהדות פרובאנס|פרובאנס]], חוג [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] ובנו ר' [[יצחק סגי נהור]] (בשנת [[תשכ"ג]]).{{הערה|1=ראו בפרק: [[רבקה ש"ץ אופנהיימר#הרצאותיו של גרשם שלום|פרסומים, הרצאותיו של גרשם שלום]].}}
בשנת [[1958]] קיבלה תואר [[מוסמך]] ובשנת [[1966]] קיבלה תואר [[דוקטור]], שניהם מהאוניברסיטה העברית. בשנת [[1967]] התמנתה ל[[מרצה בכיר]]ה, בשנת [[1971]] ל[[פרופסור חבר]] וב-[[1978]] ל[[פרופסור מן המניין]] בחוג ל[[מחשבת ישראל]] באוניברסיטה העברית.{{הערה|שם=אוניברסיטה|1=ראו ב[http://www.huji.ac.il/dataj/controller/ihoker/MOP-STAFF_LINK?sno=722&Save_t= דף המידע על רבקה ש"ץ אופנהיימר], באתר האוניברסיטה העברית - רשות למחקר ולפיתוח.}}
בנוסף להוראה באוניברסיטה העברית, לימדה בשנות השישים חוג שבועי שהתכנס בביתו של [[שמואל הוגו ברגמן]], ובין משתתפיו היו: פרופ' [[בנימין אופנהיימראוּפֿנהיימר]] (מי שהיה בעלה וכן חוקר [[מקרא]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]),{{הערה|1=רחל אליאור ויוסף דן, "פתח הדבר", '''קולות רבים, ספר הזיכרון לרבקה ש"ץ אופנהיימר''', כרך א' ([[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]], כרך י"ב), ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי והמרכז לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, תשנ"ו-1996, עמ' ט'.}} האב [[יוחנן ויינהובן]], [[אברהם כרמל]], הצייר [[יהודה בקון]], יהודה הנגבי ו[[אהוד בן עזר]].{{הערה|1=ראו [[אברהם שפירא (פצ'י)|אברהם – פָּצִ'י – שפירא]], "[http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00492.php יוחנן ויינהובן, המרת שם – או השתרשות בזהות חדשה, עם זכרו של מורנו – פרופ' ש"ה ברגמן]", '''חדשות בן עזר''', גיליון מס' 492, מיום [[כ"ט בחשון]] [[תש"ע]], [[16 בנובמבר]] [[2009]].}}
בשנת [[1970]] הוענק לה [[פרס קוגל]].{{הערה|שם=אוניברסיטה}} בתחילת שנות ה-90 היא ניהלה את "פרויקט ספר הזוהר" באוניברסיטה העברית. מטרת הפרויקט היתה להוציא לאור מהדורה ביקורתית של ספר הזוהר ב-43 כרכים. לאחר מותה הפרויקט התפרק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004432568/NLI|כותרת=מפעל הזהר של רבקה ש"ץ-אופנהיימר.: {{!}} פריט NNL_ARCHIVE_AL004432568 {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-20}}</ref>
ש"ץ אופנהיימראוּפֿנהיימר נפטרה בשנת 1992 ממחלה קשה.{{הערה|שם=קולות ז}} היא הובאה לקבורה ב[[הר המנוחות]] בירושלים.{{הערה|{{גלעד|UEBVQg}}}} לאחר מותה הועבר אוסף הספרים שלה, שכלל גם תצלומי כתבי יד בקבלה, בחסידות ושל [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], ל[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] וצורף ל[[ספריית גרשם שלום]].{{הערה|1=אודי אברמוביץ, [http://www.bmj.org.il/files/221290075279.pdf הפנקסים הנעלמים] (הראי"ה קוק, '''קבצים מכתב יד קדשו''', בעריכת בועז אופן, ירושלים: מכון להוצאת גנזי הראי"ה, תשס"ו). על ש"ץ אופנהיימר, עמ' 3, ועמ' 4 (הערת שוליים 12). ראו גם עמ' 2 (הערת שוליים 7), עמ' 3–4 (הערת שוליים 11), עמ' 4 (הערת שוליים 12) ועמ' 7 (הערת שוליים 27). }}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004075434/NLI|הכותב=|כותרת=קטלוג רבקה ש"ץ (V 3600)|אתר=באתר הספרייה הלאומית.|תאריך=}}</ref>
==פועלה המחקרי==
תחום נוסף שחקרה היה המשיחיות ביהדות, בעיקר בקרב היהודים ה[[אנוסים]], כגון [[שלמה מולכו]],{{הערה|1="השפעות הספרות הגנוסטית על ס' המפואר של שלמה מולכו", דברי הכנס הבינלאומי הראשון לתולדות המיסטיקה היהודית, '''המיסטיקה היהודית הקדומה''' ('''[[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]]''', כרך ו', חוברות א' - ב'), ירושלים: תשמ"ז, עמ' 235 - 267.}} [[אברהם מיכאל קרדוזו]] ו[[מנשה בן ישראל]].{{הערה|1="עמדתו של מנשה בן ישראל כלפי המשיחיות במערך היהודי - נוצרי", '''ספר השנה של [[אוניברסיטת בר-אילן]]''' (ספר משה שוורץ), כ"ב - כ"ג (תשמ"ח), עמ' 429 - 447. המאמר תורגם גם לאנגלית.}} בנוסף לכך, ובאותו עניין, חקרה גם את תורותיהם של ה[[מהר"ל]]{{הערה|1=ראו מאמריה "התפיסה המשפטית של המהר"ל - אנתיטזה לחוק הטבעי", '''דעת''' 2 - 3 (תשל"ח - תשל"ט), עמ' 147 - 157. המאמר תורגם גם לאנגלית; "תורת המהר"ל בין אכזיסטנציה לאכסטולוגיה", '''כיוונים''' 8 (תש"ם), עמ' 11 - 28. המאמר תורגם גם באנגלית.}} וה[[רמח"ל]]{{הערה|1="הגותו של רמח"ל על רקע ספרות התיאודיציאה", '''דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים''', כרך ז', חוברת י"ב, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח, עמ' 275 - 291; "המטאפיזיקה של רמח"ל בהקשרה האתי - עיון בטרקטאט הראשון של 'קל"ח פתחי חכמה', '''ספר היובל ל[[שלמה פינס]] במלאת לו שמונים שנה''', כרך ב' (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ט'), ירושלים: תש"ן, עמ' 361 - 396.}} וכן פרסמה מאמרים כלליים על המשיחיות.{{הערה|1=ראו למשל "המשיח: לדמותם של כמה חולמי גאולה, ועל המשיחיות בתולדות המחשבה היהודית", '''סקירה חודשית''', כרך 27, מס' 8 (1980), עמ' 11 - 19; "קוים לדמותה של ההתעוררות הפוליטית משיחית לאחר גירוש ספרד", '''דעת''' 11 (תשמ"ג), עמ' 53 - 66.}} בנוסף, כתבה את הערך על [[יצחק לוריא]] (האר"י) ב[[אנציקלופדיה בריטניקה]]{{הערה|שם=בריטניקה}} ומאמרים נוספים על הקבלה.{{הערה|1=ראו למשל "ר' [[משה קורדובירו]] והאר"י - בין [[נומינליזם]] ל[[ריאליזם מדעי|ריאליזם]]", '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' א', חוברת ג', ירושלים: תשמ"ב, עמ' 122 - 36; ומאמרה האחרון (שיצא לאור לאחר מותה): "הקבלה - מסורת או חידוש (דיון היסטורי והשלכותיו)", '''משואות''', מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב ז"ל, עורכים מ' אורון וע' גולדרייך, ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשנ"ד, עמ' 447 - 458.}} חלק ממאמריה בנושא המשיחיות יצאו לאור לאחר מותה בקובץ המחקרים "הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד".{{הערה|שם=הרעיון המשיחי}}
כמו כן, פרסמה ש"ץ אופנהיימראוּפֿנהיימר מאמרים על חוקרים ואישים חשובים, חייהם או פועלם. בין היתר פרסמה מספר מאמרים על מורהּ גרשם שלום,{{הערה|1="'חרות על לוחות' - תאולוגיה בסימן משבר של סמכות", '''[[ידיעות אחרונות]]''', מדור ספרות, כ"ב בכסלו תשל"ח - 2.12.1977, עמ' 4, 6; "גרשם שלום 1897 - 1982, דברים לזכרו", '''כיוונים''' 14 (תשמ"ב), עמ' 1 - 3; "הרוח של סודות הבריאה (זכרונות 'שבעה')", '''דבר''', מדור "משא", ג' באדר תשמ"ב - 26.2.1982, עמ' 18; "פירוש החסידות כביטוי להשקפה האידיאליסטית של גרשם שלום", '''גרשם שלום - על האיש ופועלו''', דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, עורך [[נתן רוטנשטרייך]], ירושלים: תשמ"ג, עמ' 48 - 62.}} על [[שמואל הוגו ברגמן]],{{הערה|1=ראו "זכרונות על ש. ה. ברגמן", חוברת זיכרון לש. ה. הרגמן, '''עיון''' כ"ו (תשל"ו), עמ' 71 - 75.}} [[זלמן שזר]],{{הערה|1="על חקר השבתאות בכתבי זלמן שזר - דברים שנאמרו במשכן נשיאי ישראל במלאת שלוש שנים לפטירתו", '''זאת הארץ''' 242, ט"ו בכסלו תשל"ח - 5.11.1977, עמ' 4 - 5.}} [[הלל צייטלין]],{{הערה|1=ראו "דרכו של הלל צייטלין אל המיסטיקה היהודית", '''כיוונים''' 3 (תשל"ט), עמ' 81 - 91.}} [[אפרים גוטליב]],{{הערה|1="תרומתו של אפרים גוטליב לחקר הקבלה", '''דעת''' 61 (תשמ"ו), עמ' 5 - 10.}} [[רפאל מאהלר]],{{הערה|1="פרופסור רפאל מאהלר היסטוריון לוחם", '''כיוונים''' 33 (תשמ"ז), עמ' 197 - 199.}} וכן על [[ישראל אלדד]].{{הערה|1="החרוז והקדוח: דברים לכבודו של חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל תשמ"ח - פרופ' ישראל אלדד", '''נתיב''' 2 (תשמ"ח), עמ' 52 - 54; ראו גם מאמרה הנ"ל, "הציונות היא משיחיות (בדיעבד לא מלכתחילה)", '''נקודה''' 145 (תשנ"א),עמ' 24 - 28.}}
==פרסומים==
|
