תקיפת הכור הגרעיני בעיראק – הבדלי גרסאות

התקיפה נדחתה מספר פעמים משיקולי [[ביטחון מידע|ביטחון שדה]] ואחרים: מדען הגרעין פרופ' [[עוזי אבן]] הדליף ידיעה על התוכנית ל[[שמעון פרס]], [[ראש האופוזיציה]]. פרס התנגד לתוכנית, ובמכתב ששלח לראש הממשלה ב-9 במאי כתב: "...אני מרגיש שזוהי חובתי האזרחית העליונה לייעץ לך, בכל כובד-הראש והשיקול הלאומי, להימנע מהדבר... אני מצרף את קולי - ואין זה קולי בלבד - לאלה האומרים לך לא לעשות, ובוודאי שלא בעיתוי ובתנאים הנוכחיים." לדעתו של פרס הדרך למנוע פיתוח גרעיני בעיראק הייתה באמצעות לחץ [[דיפלומטיה|דיפלומטי]]. הוא קיווה שממשלו של [[פרנסואה מיטראן]], שבאותו יום נבחר ל[[נשיא צרפת|נשיאות צרפת]] (ולזאת הכוונה "בתנאים הנוכחיים"), ישנה את גישתו. עם המתנגדים לתקיפה נמנו גם סגן ראש הממשלה [[יגאל ידין]], [[משרד הביטחון|שר הביטחון]] עד מאי 1980 [[עזר ויצמן]], ראשי [[אמ"ן]] ו[[המוסד]] ומנכ"ל [[הוועדה לאנרגיה אטומית]].{{הערה|[[אבנר כהן]], [http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1557238 לקחי הפצצת הכור אוסיראק], [[הארץ]], 4.11.2011}} לעומתם תמכו בתקיפה מפקד חיל האוויר, [[דוד עברי]], סגן [[ראש המוסד]] [[נחום אדמוני]] והרמטכ"ל איתן שהאיץ בראש הממשלה להורות על תקיפה בהקדם.{{הערה|רפאל איתן ו[[דב גולדשטיין]], "'''רפול - סיפור של חייל'''", "ספרית מעריב", [[1985]], עמ' 188.}} ב-10 במאי, כשה[[טייס]]ים עסקו בהכנות אחרונות, הוחלט לבטל את היציאה, בין השאר מפני שבגין חשש שאם הידיעה דלפה לפרס, היא עלולה להגיע לבסוף גם לעיראקים.{{הערה|מזכיר ראש הממשלה, [[אריה נאור]] בריאיון לכתב שי גל, אולפן שישי, ערוץ 2, 11 בנובמבר 2011}}{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 222}} יציאה נוספת תוכננה ל-17 במאי, אך נדחתה. תאריך נוסף שנקבע היה 31 במאי, אלא שב-4 ביוני הייתה אמורה להתקיים פסגת בגין-סאדאת ב[[שארם א-שייח']], וכדי להימנע מפגיעה בפגישת הפסגה נדחתה הפעולה ל-7 ביוני. מטעמי ביטחון שדה נקבע שם חדש למבצע לאחר דחייתו באופן [[מחשב|ממוחשב]] ו[[אקראיות|אקראי]]. שמו האחרון של המבצע היה "אופרה".{{הערה|השמים אינם הגבול, אליעזר כהן (צ'יטה), עמ' 594}} במקורות אחרים צוין כי שמו של המבצע שונה בעקבות מכתבו של פרס.{{הערה|שם=תערוכה}}

 

 

==התקיפה==