אברהם ישעיהו קרליץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Ar2332 (שיחה | תרומות)
תגית: שוחזרה
שורה 261:
====סוגיית השיעורים====
{{ערך מורחב|מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה}}
שמו של החזון איש נקשר גם למחלוקת יסודית בנושא ה"[[מידות ושיעורי תורה|שיעורים]]" המוזכרים ב[[מקרא]] וב[[תלמוד]] (אמה, זרת, אצבע, [[כזית]], [[כביצה]] ועוד). רבי [[אברהם חיים נאה]] (הגרא"ח נאה) פרסם מידות אלו במידות מודרניות (מטרים וגרמים), ולפי שיטתו טפח הוא שמונה סנטימטרים ורביעית היא 86 סמ"ק. החזון איש חלק על שיטה זו, וטען כי המידות האמיתיות גדולות בהרבה – טפח הוא כעשרה סנטימטרים ורביעית כמאה וחמישים סמ"ק. אולם בסוף ימיו חזר החזון איש מדעה זו, וסבר שמעיקר הדין ההלכה כגרא"ח נאה ושיש לנהוג כ"שיעור חזון איש" רק מחומרא.{{הערה|במשנה ברורה ''ביצחק יקרא'', קונטרס הנהגות: "הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר כי החזו"א חזר בו בסוף ימיו, וסבר שמעיקר הדין יש לנהוג גהר"ח נאה בעניין השיעורין"}}
 
נקודת המחלוקת העיקרית היא האם להתבסס, כעוגן לשאר השיעורים, על נפח ה[[ביצה|ביצים]] או על מידת ה[[אגודל]]; הרבנים נאה וקרליץ לא היו הראשונים שנחלקו בנקודה זו – קדמו להם גדולי האחרונים, [[החת"ם סופר]] ו"[[הנודע ביהודה]]". הרב נאה ביקש לקיים את מנהג [[היישוב הישן]] בירושלים, בעוד החזון איש סבר כי המסורת שהייתה בידו מבית אביו וגדולי ליטא באשר לשיעורים הייתה מקובלת על תלמידי חכמים בעלי סמכות גבוהה יותר מזו של המנהג העממי.