תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7:
 
==היווצרות==
הברק נוצר משום שבתחתית [[ענן סערה|ענני סערה]] שנקראים [[קומולונימבוס]]ים נוטה להצטבר [[מטען חשמלי]] שלילי גדול מאוד (לפעמים מצטבר מטען חיובי ואז הברק נקרא ברק חיובי). הסיבה לכך איננה ידועה אך ההשערה המקובלת היא שישנו [[חיכוך]] בין [[גראופל]] ובין חלקיקי [[קרח]] בנוכחות טיפות [[מים]] בתוך הענן, חיכוך שמשחרר את ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] מה[[אטום|אטומים]] וגורם להם להצטבר בתחתית הענן. (חיכוך דומה אחראי ל[[חשמל סטטי|חשמל הסטטי]] שנוצר כשמסתרקים או כשמשפשפים בלון בנייר). וכשנוצרת בענן כמות גדולה של מטען שלילי(2 מליון וולט למטר), מתפרק המטען אל האדמה שמתחתיה שיש בה מטען חיובי שנמשך אל מתחת לענן בעקבות כוחות חשמליים, ברק זה ייקרא ברק שלילי, אם מטען חיובי בענן יתפרק אל מטען שלילי בקרקע, הברק ייקרא ברק חיובי. כאשר ברק יתקדם לעבר האדמה, גם הברק וגם האדמה שולחים שלוחות (מטען חיובי ושלילי) ומחפשים דרך להיפגש. בזמן חיבור של שתי שלוחות אלו, מועבר המטען במלואו דרך האוויר, שנהפך למוליך כאשר הכמות של המטען החשמלי היא 2 מליון וולט למטר, ומתרחשות תופעות הברק. בנוסף לברקים מהענן לקרקע ישנם גם ברקים בין עננים, אולם רוב הברקים (כ-75%{{הערה|ספר הקורס מתח גבוה, "מתחי יתר והגנות בפני ברקים", הוצאת AEAI, עמ' 12}}) מתרחשים בתוך העננים בין אזורים עם מטען חיובי לאזורים עם מטען שלילי. קיימים גם ברקים חיוביים שמתפרקים מעל העננים לכיוון היונוספירה, ברקים אלה מהירים מאוד ונקראים [[שדוני ברקים]].
 
הברק לא פוגע בהכרח במקום הגבוה ביותר, אלא באזור בו המטען מהאדמה יכול לעלות בדרך הקלה ביותר מבחינת [[התנגדות חשמלית]] (מוט מתכת גם אם נמוך במעט מעץ שעומד לידו יהיה מקום פגיעת הברק מפני שהוא מוליך טוב יותר). נקודת הפגיעה היא לרוב בקצה של עצם בולט מהקרקע כגון בניין, [[אנטנה]], עמוד מתכתי או עץ.