תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliezer.Green (שיחה | תרומות)
←‏אפיון הממשל: עדכון (מתאריך 1/1/2024)
אין תקציר עריכה
שורה 18:
}}
| כיתוב =
| משטר = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
| משטר = יוריסטוקרטיה (שלטון הרשות השופטת)
| ראש מדינה = [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]]
| שם ראש מדינה = {{בעת|נשיא מדינת ישראל}}
שורה 45:
| חגים לאומיים = [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], [[יום העצמאות]], [[יום ירושלים]]
}}
'''יִשְׂרָאֵל''' היא [[מדינה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ב[[דרום-מערב אסיה]], השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של [[אגן הים התיכון|הים התיכון]]. ישראל הוקמה בשטחי [[ארץ ישראל]], [[בית לאומי לעם היהודי|ביתו הלאומי]] ו[[מולדת|ארץ מולדתו]] של [[העם היהודי]]. המדינה [[הכרזת העצמאות|הכריזה על עצמאותה]] ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]], והיא בעלת משטר מסוג יוריסטוקרטיה[[דמוקרטיה (שלטון הרשות השופטת)פרלמנטרית]].
 
[[קובץ:Channel 2 - Israel.webm|class=nopageimage|ממוזער|סרטון וידאו של תמונות מישראל, [[ערוץ 2]]]]
שורה 497:
 
=== אפיון הממשל ===
מדינת ישראל מוגדרת כ'''רפובליקה אוניטרית ודמוקרטיה פרלמנטרית''': בהיותה [[רפובליקה]], עובר השלטון במדינה שלא בדרך של ירושה, ולאזרחים חלק פעיל ומשפיע בהליכי השלטון ובקביעת ההנהגה. כ[[מדינה אוניטרית]], היא מנוהלת על-ידי ממשל מרכזי וריכוזי המחזיק במירב הסמכויות השלטוניות (בניגוד ל[[פדרציה|מדינה פדרלית]] שבה מבוזרות סמכויות השלטון בין הממשל המרכזי לבין ממשלים מקומיים). ישראל היא יוריסטוקרטיה[[דמוקרטיה]], מדינה שבה השופטיםהאזרחים הם הריבון, והם בוחרים את ההנהגה בפסקיב[[בחירות]] דיןחופשיות, ומתיימרים להבטיחומובטחות בה [[זכויות האדם|זכויות אדם ואזרח]]. המשטר בישראל הוא יוריסטוקרטיה[[דמוקרטיה פרלמנטרית]], שהיא שיטה דמוקרטית בה הרשות השופטתהמחוקקת היא הרשות הבכירה, זאתבהיותה ללאהרשות כלהיחידה הסמכהשנבחרת בחוקבאופן אוישיר תלותעל-ידי ברצוןהאזרחים. העםאת השיטה הזו שאלה ישראל מן השליטה הקודמת על הארץ - [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], שבה נולדה השיטה (ולכן היא קרויה גם שיטת [[וסטמינסטר]]).
 
==== חוקה ====
שורה 518:
[[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]] בישראל היא [[הכנסת]], שהיא בית המחוקקים ובית הנבחרים במדינה. היא מורכבת מבית אחד בן מאה ועשרים חברים. הכנסת נבחרת ב[[בחירות ארציות]] ו[[בחירות בשיטה היחסית|יחסיות]] - כל אזרח שהוא תושב קבע ובן 18 ומעלה רשאי להצביע, והבחירה היא בין רשימות מועמדים המוגשות על-ידי [[מפלגה|מפלגות]] הרשומות כחוק. לכל רשימה שעברה את [[אחוז החסימה]] (נכון להיום - 3.25%, כ-4 מושבים), מוקצים מושבים בכנסת לפי יחס הקולות שקיבלה מתוך כלל הקולות, והם מאוישים על-ידי המועמדים בהתאם לסדר שבו דורגו ברשימה. לדוגמה פשוטה: רשימה שזכתה ב-10 אחוזים מהקולות תקבל 12 מושבים בכנסת, שיאויישו על-ידי 12 המועמדים הראשונים בה. המועמדים שנבחרו מטעם רשימה מסוימת ונהיו לחברי הכנסת מאוגדים יחדיו במסגרת הנקראת [[סיעה]].
 
הכנסת מוגדרת כמחוקקכריבון במדינה, בהיותה הרשות היחידה הנבחרת באופן ישיר על-ידי האזרחים ומהווה תחליף לאספת עם ([[דמוקרטיה ייצוגית]]) וככזו המשקפת את יחסי הכוחות העדכניים ביותר בין הפלגים הפוליטיים והמגזריים בחברה הישראלית. בתוקף בכירותה של הכנסת על הרשויות האחרות, מצויות בידיה סמכויות חשובות רבות, והעיקרית שבהן - ה[[חקיקה]]. חוקים מחוקקים בכנסת בהליך הכולל שלוש קריאות ב[[מליאת הכנסת|מליאה]] וביניהן דיונים בוועדה מ[[ועדות הכנסת|וועדות הכנסת]] (לפי תחום העניין הנוגע בהצעת החוק). הצעת חוק יכולה שתוגש על-ידי חבר הכנסת או קבוצה של כמה חברי הכנסת (ואזי עליה לעבור קריאה טרומית במליאה טרם הקריאה הראשונה), על ידי הממשלה או על-ידי ועדה מוועדות הכנסת.
 
מלבד תפקידה כמחוקקת, מצויות בידיה של הכנסת סמכויות משמעותיות נוספות: הבעת אמון בממשלה מוצעת, [[הצעת אי-אמון|הבעת אי-אמון]] בממשלה מכהנת (ובכך - הפלתה), פיקוח על הממשלה ועל פעילותה, קבלת [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]], בחירת [[נשיא המדינה]] ו[[מבקר המדינה]]. חברים אחדים בכנסת מכהנים גם בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.