|
'''יוסף סטאלין''' ([[18 בספטמבר]] [[1910]] – [[25 באוגוסט]] [[2008]]) היה [[מלחין]] [[ישראלי]], חתן [[פרס ישראל]] (1970) ו[[פרס וולף]] במוזיקה (1982), הנחשב לאחד האבות המייסדים של ה[[מוזיקה אמנותית|מוזיקה האמנותית]] הישראלית.
{{מוזיקאי
|סיווג=מלחין
|תמונה=JosefTal-1987e-v.jpg
|כיתוב=יוסף טל, [[1987]]
|מקום לידה=[[פינה (עיירה)|פינה]], [[הקיסרות הגרמנית]] {{דגל|הקיסרות הגרמנית}}
|מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
}}
'''יוסף טל''' ([[18 בספטמבר]] [[1910]] – [[25 באוגוסט]] [[2008]]) היה [[מלחין]] [[ישראלי]], חתן [[פרס ישראל]] (1970) ו[[פרס וולף]] במוזיקה (1982), הנחשב לאחד האבות המייסדים של ה[[מוזיקה אמנותית|מוזיקה האמנותית]] הישראלית.
==ביוגרפיה==
(גרינטל, Grünthal) נולד בעיירה [[פינה (עיירה)|פינה]] (ב[[גרמנית]]: Pinne, ב[[פולנית]]: Pniewy, ליד [[פוזנן]]) ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] (בתחומי [[פולין]] של ימינו) לרב [[יוליוס גרינטל]]{{הערה|נספה בשואה. נעצר ב[[איינדהובן]] שב[[הולנד]] על ידי הגרמנים ונשלח ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[סוביבור]], שבו נרצח ב-[[16 באפריל]] [[1943]].}} ולאוטיליה לבית בלוך. בהיותו תינוק עברה המשפחה ל[[ברלין]], שם ניהלו הוריו [[בית יתומים]] פרטי{{הערה|Becker, Heidede. "Ein Stück Stadt ergründen". Filum Rubrum Verlag, Nauen bei Berlin (2012), pp 93 - 110|כיוון=שמאל}}{{הערה|Eckhardt, Ulrich & Nechama, Andreas: Judische Orte in Berlin, 2005, Nicolai, p153 {{ISBN|3-89479-165-9}}}}.
[[קובץ:Josef Tal with his father Julius Grünthal.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יוסף טל עם אביו הרב [[יוליוס גרינטל]], [[1917]]]]
'''יוסף טל''' (גרינטל, Grünthal) נולד בעיירה [[פינה (עיירה)|פינה]] (ב[[גרמנית]]: Pinne, ב[[פולנית]]: Pniewy, ליד [[פוזנן]]) ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] (בתחומי [[פולין]] של ימינו) לרב [[יוליוס גרינטל]]{{הערה|נספה בשואה. נעצר ב[[איינדהובן]] שב[[הולנד]] על ידי הגרמנים ונשלח ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[סוביבור]], שבו נרצח ב-[[16 באפריל]] [[1943]].}} ולאוטיליה לבית בלוך. בהיותו תינוק עברה המשפחה ל[[ברלין]], שם ניהלו הוריו [[בית יתומים]] פרטי{{הערה|Becker, Heidede. "Ein Stück Stadt ergründen". Filum Rubrum Verlag, Nauen bei Berlin (2012), pp 93 - 110|כיוון=שמאל}}{{הערה|Eckhardt, Ulrich & Nechama, Andreas: Judische Orte in Berlin, 2005, Nicolai, p153 {{ISBN|3-89479-165-9}}}}.
הרב [[יוליוס גרינטל]] היה מרצה ב[[בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות]] בברלין, והתמחה ב[[פילולוגיה]] של [[שפות שמיות]] עתיקות{{הערה|לדוגמה: [http://www.dbc.wroc.pl/dlibra/docmetadata?id=2495&from=&dirids=1&ver_id=80498&lp=1&QI=1C6AF43498B39BF1FF528F80B48E1527-1 Die syrische תרגומו למגילת אסתר]}}{{הערה|Brocke, Michael; Carlebach, Julius (Ed.): Biographisches Handbuch der Rabbiner. K. G. Saur (2004)|כיוון=שמאל}}.
===ירושלים===
המשפחה, שהתקשתה להסתגל למציאות החדשה בחברה הקיבוצית, עברה בשנת 1936 ל[[ירושלים]], ובהּ יצר טל קשרי עבודה וחברה חדשים. הוא הופיע כפסנתרן, נתן שיעורי נגינה ואף שימש כנגן נבל מחליף ב[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|תזמורת הסימפונית הארץ ישראלית]]. בשנת [[1937]] התגרשו בני הזוג. טל ה[[אוטודידקט]] רכש שליטה בעברית וקיבל את הזמנתו של [[אמיל האוזר]], מנהל [[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|הקונסרבטוריון הארצישראלי למוזיקה בירושלים]] ללמד שם פסנתר, הלחנה ותאוריה.
[[קובץ:Josef Tal & Palestine Conservatoire of Music Orchestra.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טל עם תזמורת תלמידי הקונסרבטוריון, 1939]]
[[קובץ:MusicAcademyJLM-v.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקס באקדמיה למוסיקה בירושלים (1950). משמאל: יוסף טל, [[אלכסנדר דושקין]], [[פרנק פלג]], [[משה זמורה]], [[תלמה ילין (צ'לנית)|תלמה ילין]]]]
[[מיכל זמורה-כהן]], תלמידתו של טל ב[[קונסרבטוריון]] הארצישראלי, מתארת את דמותו כמורה מסור, ביקורתי וכריזמטי:
{{ציטוט|תוכן=...פגשתי אותו עוד בטרם מלאו לי שבע-עשרה שנה, ומאז הוא מורי: לטוב ולרע, באחווה ובמריבה, בהערצה עיוורת ובשלילה ביקורתית, בתחושת ידידות חמה ובכעס ועלבון. יוסף טל: מורה, מחנך, ידיד, מקדם, משפיל ומגביה... האקדמיה שלי ידעה אמנים-מורים מרשימים ביותר... אך דמותו של טל שלטה בכיפה. הכל, דומה, צייתו למוצא פיו ואישיותו המרשימה בעלת העצמה הפנימית מילאה את הבניין כולו... בפניו ניכר עצב מוסתר, כאילו מכחול של לעג שנון משח עליו שכבה עבה. אל אלה הצטרף נופך של טוב וחום, אשר יצר מזיגה משונה, חד-פעמית ומרתקת... טל עשה את דרכו המרשימה אל פסגת מעמדו של יוצר סמכותי לאו דווקא מכוח כישרונו, יכולתו או ידיעותיו, אלא מכוח רצון עיקש ובלתי מתפשר, ובזכות חכמה ותבונה מפוכחת, חדה וחותכת כתער... הצלחתו והישגיו לא באו לו בנקל. שוב ושוב נתבע לשלם עבורם מחיר כבד וכואב. תקופה ארוכה מצא עצמו מבודד - לא רק מעמיתיו שבקרבם פעל, אלא גם ממקורות מחיה חיוניים לקיומו... כך מצטייר בעיני ידידי הטוב והדגול כדמות טראגית. עם כל קסמו ועם כל גדולתו נמצאת פנימיותו שפופה תדיר ועצב טורדני לא סר ממנו אלא לעיתים נדירות. חכמתו מרשימה תמיד. דיבורו מרתק וחד כתער, והוא מעמיד את המאזינים לו על אצבעות רגליהם, כביכול, לבל תאבד להם אף לא מילה אחת ממוצא פיו...|מקור=מיכל זמורה-כהן, '''רפרטואר אישי''', דביר, 1997, עמ' 86–93}}
בשנת [[1940]] נישא טל ל[[פסל (מקצוע)|פסלת]] '''פולה פפר''', וב-[[1948]] נולד בנם איתן.
לאחר תקופה סוערת של מאבקים פוליטיים, מקצועיים ואישיים{{הערה|לב, תומר: '''האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין - 50 השנים הראשונות''', אוניברסיטת ת"א (1998), ע' 34-35}} התפצל הקונסרבטוריון: [[יוכבד דוסטרובסקי]] ניהלה את החלק "הפורש" ([[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים]]
{{הערה|1=http://www.jamd.ac.il/content/היסטוריה האקדמיה למוסיקה: היסטוריה]}}), וטל מונה בשנת [[1948]] לנהל את החלק "המקורי", תפקיד אותו מילא עד דעיכתו של המוסד בשנת 1952.
בהתייחסו לעבודתו כמורה בקונסרבטוריון סיפר טל:
{{ציטוט|תוכן=... אהבתי ללמד, מפני שההוראה הכריחה אותי לחשוב עד הסוף על נושאים שהיו חשובים לי כמוזיקאי פעיל וכמלחין השרוי בלבטים... אינני זוכר אם מלאתי אחר תוכנית-הלימודים או לא, אינני זוכר אפילו אם הייתה תוכנית-לימודים, אבל בזאת אני בטוח: אף תלמיד בשיעורים שלי לא סבל מ[[שעמום]]. אהבתי ללמד כדי לנסות ולמקד את השאלות הבסיסיות שסביבן סובבת המוזיקה. התשובות היו חשובות פחות... אין תשובות מוחלטות: אפשר להגיע למסקנות נכונות-בתכלית ביחס לבעיה מסוימת ובאותו זמן להשתכנע מנכונותן-בתכלית של המסקנות ההפוכות... היו בין התלמידים שלי שידעו לשאול שאלות. אצלם הפכתי לתלמיד בעצמי... ניסיתי להבהיר לתלמידים שלי, שככל שהמוזיקה מבוססת על מרכיבים פיזיים הניתנים למדידה, להגדרה, למעקב ולניתוח, היא עצמה שייכת לתחום המטפיסי. מספר התנודות של כל צליל וצליל בתוך משפט מוזיקלי נתון אינו מלמד דבר על מהותו הרוחנית של אותו משפט, אף לא משך הצלילים, המשקל שבתוכו הם משתלבים, או אם הם כתובים במז'ור או במינור, בשפה טונאלית או בשפה אטונאלית. אלא שהמוזיקה, מעצם טבעה, היא מהות רוחנית. תפקידו של המורה לעסוק במרכיבים המוחשיים של המוזיקה בדרך כזאת, שהגבול אל המהות הבלתי-נתפסת שמעבר להם, נשאר פתוח בכל עת. אין הוא יכול להסביר אותה, אבל הוא יכול להחכים ולעדן את האוזן השומעת ואת המחשבה המבחינה כדי הפיכת ההסבר למיותר.|מקור=יוסף טל (עם [[עדה ברודסקי]]), '''עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים''', [[הוצאת כרמל]], 1997, עמ' 140-139}}
בשנת [[1951]] קיבל טל משרת הוראה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ולימד גם ב[[סמינר אורנים]]. בשנת [[1961]] הקים, בסיועו של [[שלהבת פריאר]], את '''המרכז למוזיקה אלקטרונית בישראל'''{{הערה|1=יוסף טל: '''עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים''', הוצאת כרמל, 1997 {{ISBN|965-407-162-2}} ע' 175-187, 303 }} ונעזר רבות במהנדס [[עוזי שרון]]{{הערה|בשנת 1962 הגיע למרכז המהנדס הקנדי [[היו לה-קיין]] (Hugh Le Caine) והתקין בו את ה-''Creative Tape Recorder''}}. טל פרסם מאמרים מקצועיים בישראל ובחו"ל וכתב ערכים רבים בנושאי מוזיקה ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]]. בשנת [[1965]] מונה ל[[פרופסור]], וכיהן כראש החוג ל[[מוזיקולוגיה]] באוניברסיטה העברית עד שנת [[1971]]{{הערה|[http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=289&incat=288 מוזיקולוגיה: על אודות], באתר האוניברסיטה העברית}}. עם תלמידיו הרבים נמנים המלחינים [[בן-ציון אורגד]]{{הערה|אורגד, בן ציון: יקים שלי. בין המולדות - היקים במחוזותיהם. ע' משה צימרמן, יותם חותם. מרכז זלמן שזר. (2005) ע' 309-311}}, [[רוברט סטארר]]{{הערה|אשר הקדיש לו פרק בספרו Starer, Robert. (1987) ''Continuo - A Life in Music''. [[Random House]], New York. pp. 26-44 {{ISBN|0-394-55515-5}}}}, [[נעמי שמר]], [[משה רסיוק]], [[יעקב גלבוע]], [[יהודה שרת]], [[צבי בן-פורת]], [[יצחק סדאי]] ו[[דניאל גלאי]], המוזיקולוגית [[מיכל זמורה-כהן]], הצ'לן [[עוזי ויזל]], הזמרת [[הילדה צאדק]], המתרגמת והעורכת [[עדה ברודסקי]] והפסנתרנים [[ברכה עדן]], וולטר האוציג ו[[יונתן זק]].
==סגנון==
רבות מיצירותיו של טל הושפעו מן התנ"ך או מאירועים בהיסטוריה היהודית. ואולם בסגנונו נשאר טל נאמן לרקע האירופי שלו ולא הושפע מן הזרמים ששלטו בהלחנה הישראלית בשנות הארבעים והחמישים (אשר הרבתה להתבסס על פולקלור הקהילות היהודיות בישראל, או על המסורות המוזיקליות המזרחיות). טל טען כי ישיבתו הארוכה בארץ, היותו דובר עברית, ועצם העובדה שהוא חי את המציאות הישראלית – כל אלה מגדירים את יצירתו כ'ישראלית'{{הערה|Fleisher, Robert: ''Twenty Israeli Composers: Voices of a Culture'', Detroit, MI 1997, pp 72|כיוון=שמאל}}. במבט ראשוני נתפסת יצירתו של טל כעשויה מקשה אחת – שפה אטונלית מובהקת, אולם ניתן להבחין בשינויים משמעותיים שחלו בסגנון כתיבתו במהלך השנים. רבות מיצירותיו שנכתבו בשנות החמישים מאופיינות אמנם במרכיבים מסורתיים, וכתובות בטכניקות מסורתיות, אך כאשר ציטט טל מוטיב ארץ-ישראלי מובהק הנשען על טקסט שירי מקומי, עשה בו שימוש חדש ומקורי אשר טשטש את המרכיב הטונאלי שבו{{הערה|בסונאטה לפסנתר (1950) משתמש טל במוטיב של יהודה שרת לשירה של רחל}}. כששאל נעימה מסורתית של יהודי בבל כבסיס לסימפוניה הראשונה שלו, ניצל זאת כדי לדרבן את דמיונו היצירתי ולא כדי להפגין גישה "לאומית". ניתוח היצירה מעלה, שאותו ציטוט, שאפשר היה לראות בו מחווה לאומית ואפילו רומנטית, היה אמתלה בלבד להפעלה של מנגנונים מודרניסטיים הנוכחים ביצירותיו של טל מאמצע שנות השלושים ואילך{{הערה|אדוין סרוסי ואסף שלג: מבוא לחוויה המוזיקלית הישראלית, "זמנים" - רבעון להיסטוריה, גיליון 110 (2010)}}. טל שילב את החומרים המצוטטים מבלי להתפשר על עקרונותיו הסגנוניים, השואבים את השראתם מארנולד שנברג.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ללא ספק אפשר למצוא חומר מוטיבי עשיר בפולקלור הישראלי, אך הדבר תלוי באומץ רוחו של האמן, אם יספוג את החומר למטרה על-לאומית, למטרת יצירה אמנותית אוניברסלית... יצירה הקשורה לערכיה ותופעותיה האקטואליים של תקופה, נידונה מראש לדילטנטיזם. היא תחסר את נקודת המוצא של כל יצירה אמנותית, שהיא – כמו הטבע – על-אנושית ועל-זמנית.|מקור=יוסף טל ב'''משאל על המוזיקה הישראלית''', מאת [[אמנון שילוח]], משא, 44 (תל אביב, 1953) ע' 6-8}}
אך בעיני רבים היה טל "הילד הנורא" של המוזיקה הישראלית:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...[[צ'ייקובסקי]] - '''הוא''' כתב מוזיקה... דבר שאין לאומרו על יצירתו של טל. מה שבקע מבעד לארבעת הרמקולים באותו ערב היה אוסף של רעשים ויללות אלקטרוניים מבעיתים, שלא היה כל קשר ביניהם לבין מה שניגן המלחין עצמו על הפסנתר בתנועות עצבניות וקפואות... היום - קונפורמיזם הוא ללכת בעקבותיהם של מלחינים אלה, כעדר שיות המולכים לטבח. זהו תהליך מדאיג של התקרנפות... זהו הקהל שאינו יודע לשים במקומו את מי שמכנה עצמו אמן ועושה לצחוק את הקהל. זהו קהל האוכל הכל, וסובל על כן מקשיי עיכול נצחיים... גם המקדח של רופא השיניים משפיע קשות על העצבים. איש לא דרש עדיין כי יכתבו ביקורת מוזיקלית על מיבצעיו של מקדח זה... |מקור=[[רם עברון]], "[[למרחב]]" 27/8/1962 לאחר בכורת הקונצ'רטו מס' 4 לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית}}
[[קובץ:Josef Tal & His Loudspeakers.jpg|מרכז|ממוזער|650px|'''יוסף טל והרמקולים שלו''' - קריקטורה של [[מאיר רונן]] בעקבות הבכורה של "קונצ'רטו מס' 4 לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית"{{הערה|Benjamin Bar-Am: ''Unconventional Music'', Jerusalem Post Musical Diary, 29 Aug, 1962|כיוון=שמאל}}]]
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''טרור!''' זאת היא שערוריה ממש... התעללות היא זו... להשמיע על במת ההיכל את היללה האלקטרונית של י. טל... "צליליו" אלה - רק [[היצ'קוק]] היה חסר להם... איך מרשה הנהלת הפסטיבל לשעבדנו למה שרוצה כאן קבוצת מטיפים מניאקלית? [...] קבוצה אינטרסנטית, דרכה שהיא מטילה טרור על הכל, טרור על הקהל וטרור על התזמורת שלנו, וטרור על האקדמיה למוסיקה... |מקור=ד"ר [[הרצל רוזנבלום]], "[[ידיעות אחרונות]]" 6/9/1962 לאחר בכורת הקונצ'רטו מס' 4 לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית}}
===הקשר בין המלחין למאזין===
כ[[נונקונפורמיות|נון-קונפורמיסט]] טל לא נענה לאופנות מוזיקליות אם לא שרתו את אמירתו היצירתית, ולא כפף את עקרונותיו היצירתיים לתכתיבים חוץ-מוזיקליים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...לא טונאליות ולא מודאליות, לא א-טונאליות ולא דודקפוניות, לא סריאליות ולא אלקטרוניקה הם העושים מוזיקה ישראלית. אלה הם כלים ותו לא, ולכלים אלה שייכת גם הציטטה הפולקלוריסטית, הצרוף של קווינטות ים-תיכוניות, קצב א-לה-הורה וכדומה. הכלים כשלעצמם טובים הם כולם, בתנאי שהם משרתים תוכן ורצון חי... הדיאלקט המוזיקלי חייב להשתנות כפי שנעשה הדבר בכל שפה חיה... |מקור=יוסף טל, '''סגנון לאומי וכתיבה בת-זמננו – כיצד?''', בת קול, כתב עת למוזיקה, 1 (ה) תשרי תשכ"א, ע' 6}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...דרישותיו [של טל] מן המאזין היו גבוהות. יצירותיו אינטנסיביות, דיסוננטיות, גדושות אירועים, ואין די בהאזנה יחידה להן כדי להגיע להבנתן... |מקור=[[יהואש הירשברג]], '''יוסף טל: עבר, הווה ועתיד''', חדשות ממ"י 2008/2, ע' 1–2, ISSN 0792-6138 }}
טל היה ער לקשיי המאזין ליצירותיו, ול"מוזיקה מודרנית" בכלל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...אני מהסס לספק למאזין ניתוח וורבלי המסביר שיטה תאורטית מוזיקלית בעזרת מונחים מקצועיים, דבר השייך לבית מלאכתו של המלחין, ואינו צריך להטריד את המאזין. כל מאזין בא לקונצרט עם מטען נסיון שרכש דרך האזנה רבה למוזיקה קלאסית ורומנטית. התנסות זו הביאה להרגלים, בעזרתם מתמצא הוא בקלות ביצירה הקלאסית. שונה הוא מצבו של המאזין לגבי המוזיקה של המאה ה-20. השפה המוזיקלית משתנה שינוי מתמיד וכתוצאה מכך משתנה גם התפישה האסתטית לגבי מוזיקה זו. אלמנטים מוזיקליים כמו מלודיה, הרמוניה וריתמוס, זוכים לביטויים שונים מאלה השגורים במוזיקה המסורתית. למרות השינויים המתרחשים בביטוי אלמנטים אלה, נשארת תופעה יציבה משותפת בכל התקופות בהיסטוריה המוזיקלית, והיא '''הכוח הסוגסטיבי הזורם מהיצירה אל המאזין...''' |מקור=יוסף טל, דברי הסבר לבכורת הסימפוניה הרביעית, 1987}}
===מוזיקה אלקטרונית===
את ה[[מוזיקה אלקטרונית|מוזיקה האלקטרונית]] ראה טל בתוך המכלול של השפה המוזיקלית החדשה, אותה תיאר כשפה לא יציבה שעדיין אין לה הגדרה מגובשת. טל התייחס למחשב ככלי המחייב את המלחין למחשבה ממושמעת ובתמורה לכך הוא מאחסן בנאמנות מוחלטת את המידע שהוזן לתוכו. אם המחשב אינו מנוצל כהלכה, תתגלה גם טיפשותו של המלחין, אשר לא השכיל לאחד את עולם המחשב עם עולם המוזיקה. אך להלחנה זו היבט נוסף, אליבא דטל: ברגע שהמלחין בוחר את התיווי למחשב ככלי היצירה שלו, הוא הופך לאחראי המוחלט והבלעדי ליצירה, שכן באותו רגע הוא מבטל את תפקידו של המבצע הפרשן. מעתה קובעת רק יכולתו המנטלית של המלחין, ואין הביצוע תלוי ומושפע מיכולתו הגופנית המכנית, הווירטואוזית, של המבצע{{הערה|'''המחשב במוזיקה - שפה חדשה ותיווי חדש, המדיום באמנויות המאה העשרים''', בעריכת בילסקי-כהן ובליך, מכון ון-ליר בירושלים (1996) עמ' 106-109}}{{הערה|'''Musica Nova in the Third Millennium - Behind the Scenes of Music Theory''', בהוצאת [[המכון למוזיקה ישראלית]] [http://www.imi.org.il/site/], 2002, Cat No. 1018E, {{ISBN|965-90565-0-8}}}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...[טל] ניגש אל ההלחנה האלקטרונית כבורא עולם חדש, בריאת "יש מאין"... החתירה המתמדת והבלתי נלאית אחר החדש המצפה לגילויו, יוצקת בתבניות הצליליות מתח, דרמה, והרבה ריגושיות סוערת, וההאזנה למוזיקה של טל גורמת מתח רב ואי-שקט שאינו מותיר מנוח. האם שואב טל מהלחנה מאומצת זו סיפוק והנאה כמקווה? מסופקתני! מטבעה של כתיבתו היצירתית שהיא חדה ומכאיבה, ולעולם אינה מחמיאה למאזיניה... אין לי ספק שהקושי לאהוב מוזיקה זו... גורם לו אכזבה מרה ומפח נפש. שאיפתו היא שיאהבו את המוזיקה שלו. הוא נוטה לראות את הסיבה לאי הבנתה בטיפשותם, בחינוכם הבלתי נכון, ובעיקר בקוצר הבנתם של מאזיניו, אך אין בכל אלה כדי למתן את הצער...|מקור=מיכל זמורה-כהן, '''רפרטואר אישי''', ע' 91 }}
טל הרבה לשלב מוזיקה אלקטרונית ביצירות המבוצעות בכלים "קונוונציונליים" והיה אחד החלוצים בעולם בתחום זה. יצירות למוזיקה אלקטרונית ונבל, פסנתר או צ'מבלו, והאופרות "מצדה" ו-"אשמדאי" הן דוגמאות אופייניות לשילוב כזה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=... חשוב לציין שלמרות העניין והזמן הרב שהשקיע טל במוזיקה האלקטרונית, מספר היצירות האלקטרוניות הטהורות שחיבר קטן מאוד, הן מושמעות לעתים רחוקות מאוד ונראה שהוא עצמו לא עודד במיוחד את השמעתן... נראה שטל עצמו לא היה מסוגל להסתגל לסיטואציה... של ישיבה באולם לנוכח צמדי רמקולים, מבלי לראות מבצע אנושי... עיקר עיסוקו במוזיקה אלקטרונית כמלחין התבטא, לפיכך, בשילוב של מבצע חי בצליל האלקטרוני. |מקור=יהואש הירשברג, '''יוסף טל - עבר, הווה ועתיד''', חדשות ממ"י 2008/2, ע' 1–2, ISSN 0792-6138 }}
==יצירות==
[[קובץ:JT-Piano_Concert_No._2_(1953)_-_part.jpg|ממוזער|400px|ימין|תחילת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 (1953)]]
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;"
|-
|-
|
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! משתתפים !! בכורה !! מבצע !! מקום
|-
| 1958 || [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ו[[תמר (בת דוד)|תמר]] ||{{כ}} [[ליברטו]]: [[רחה פריאר]], לפי [[ספר שמואל]] ב' י"ג || סולנים, מקהלת גברים ותזמורת || 1960 || [[היינץ פרוידנטל]] || ירושלים
|-
| 1968 || [[אשמדאי]] ||{{כ}} ליברטו: [[ישראל אלירז]] || סולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית || 1971 || [[גארי ברתיני]] / [[ליאופולד לינדטברג]]|| [[המבורג]] - גרמניה
|-
| 1972 || [[מצדה]] 967 ||{{כ}} ליברטו: ישראל אלירז || סולנים, מקהלה ומוזיקה אלקטרונית || 1973 || גארי ברתיני / [[לאונרד שך]] || ירושלים
|-
| 1975 || הניסיון ||{{כ}} ליברטו: ישראל אלירז || סולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית || 1976 || גארי ברתיני / [[גץ פרידריך]]|| [[מינכן]] - גרמניה
|-
| 1983 || המגדל ||{{כ}} ליברטו: [[האנס קלר]] || סולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית || 1987 || [[אדם פישר]] / שנבאום || [[ברלין]] - גרמניה
|-
| 1987 || הגן ||{{כ}} ליברטו: ישראל אלירז || סולנים ואנסמבל || 1988 ||שליאר / לשר || [[המבורג]] - גרמניה
|-
| 1993 || יוסף ||{{כ}} ליברטו: ישראל אלירז || סולנים, מקהלה ותזמורת || 1995 || [[גארי ברתיני]] / אולדן|| תל אביב
|}
|}
|-
|
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! בכורה !! מבצע !! מקום
|-
| 1931 || קטעים ||{{כ}}לפסנתר בארבע ידיים || (לא בוצע) || ||
|-
| 1936 || [[שאקונה]] ||{{כ}} לפסנתר || (לא בוצע) || ||
|-
| 1937 || שלושה קטעים ||{{כ}} לפסנתר || 1939 || גרינטל || ירושלים
|-
| 1945 || עם המתים בשפה מתה ||{{כ}} לפסנתר || 1945 || גרינטל || ירושלים
|-
| 1946 || שש סונֶטות ||{{כ}} לפסנתר || 1948 || גרינטל || תל אביב
|-
| 1949 || סונטה{{הערה|כלולה ברפרטואר [http://www.arims.org.il/13rules.php תחרות ארתור רובינשטיין (2011)]}}{{הערה|[http://www.youtube.com/watch?v=18P8n6q0Mio] Kotaro Fukuma performs the Sonata for piano at the Arthur Rubinstein Piano Master Competition, May 2011 in Tel Aviv|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.youtube.com/watch?v=pYOPzkihuHc] Dmitri Levkovich performs the Sonata for piano (partial) at the Arthur Rubinstein Piano Master Competition, May 2011 in Tel Aviv|כיוון=שמאל}}||{{כ}} לפסנתר || 1950 || גרינטל || תל אביב
|-
| 1951 || טיול קטן ||{{כ}} לפסנתר בארבע ידיים || (לא בוצע) || ||
|-
| 1956 || חמש אינוונציות ||{{כ}} לפסנתר || 1961 || ורה לנגיל || ?
|-
| 1962 || אפיזודות דודקפוניות ||{{כ}} לפסנתר (תרגיל) || 1963 || טל || תל אביב
|-
| 1964 || [[קונצ'רטו]] מס' 5 ||{{כ}} לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית || 1964 || גרטי בלכר-הרצוג || ברלין
|-
| 1977 + 1964 || קונצ'רטו ||{{כ}} ל[[צ'מבלו]] ומוזיקה אלקטרונית || 1964 || [[פרנק פלג]] || תל אביב
|-
| 1970 || קונצ'רטו מס' 6 ||{{כ}} לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית || 1970 || טל || ירושלים
|-
| 1975 || חמש צפיפויות ||{{כ}} לפסנתר || 1990 || ארנן ויזל || תל אביב
|-
| 1983 || בכל הכבוד ||{{כ}} לעוגב || 1984 || אוסקר בלאר || [[דיסלדורף]]
|-
| 1986 - 2000 || חמש מסות ||{{כ}} לפסנתר || ? || ? || ?
|-
| 1988 || סיפור בארבעה חלקים ||{{כ}} לפסנתר בארבע ידיים || || ||
|}
|}
|-
|
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! בכורה !! מבצע !! מקום
|-
| 1937 || [[סוויטה]] ||{{כ}} לצ'לו || 2010 || [[הלל צרי]] || תל אביב
|-
| 1937 || סונטה ||{{כ}} ל[[צ'לו]] || 2010 || [[הלל צרי]] || תל אביב
|-
| 1939 || [[פרלוד]] ||{{כ}} לתזמורת מיתרים, חליל ופגוט || 1939 || גרינטל || ירושלים
|-
| (לפני 1940){{הערה|תאריך החיבור המשוער נקבע לפי מכתבים שצורפו לעותק כתב היד}} || שלוש נובלטות ||{{כ}} ל[[תזמורת סימפונית]] || (לא בוצע) || - || -
|-
| 1940 || סוויטה ||{{כ}} ל[[ויולה]] || 1940 || [[עדן פרטוש]]? || ?
|-
| 1940 || נושא ווריאציות ||{{כ}} לשני פסנתרים וכלי נקישה || 1940 || גרינטל / קפלן / ליבנטל || ירושלים
|-
| 1945 || קונצ'רטו מס' 1 ||{{כ}} לפסנתר ותזמורת || 1945 || חנן שלזינגר / גרינטל || ירושלים
|-
| 1947 || קינה ||{{כ}} לצ'לו ונבל || ? || [[קלארי סרווש]] / [[יוסף ויסגרבר]] || ?
|-
| 1949 || הורה ||{{כ}} לצ'לו ונבל || ? || סרווש / ויסגרבר || ?
|-
| 1950 || מראות [https://web.archive.org/web/20110928210855/http://www.musikmph.de/musical_scores/vorworte/413.html] ||{{כ}} לתזמורת כלי מיתר || 1950 || טאובה || תל אביב
|-
| 1952 || סונאטה ||{{כ}} לאבוב ופסנתר || (לא בוצע) || ||
|-
| 1952 || סונאטה ||{{כ}} לכינור ופסנתר || 1952 || לולה גרנטמן / שניידרהאן || זלצבורג
|-
| 1952 || סימפוניה מס' 1 ||{{כ}} || 1955 || [[ארטור גלברון]] || בריסל
|-
| 1953 || קונצ'רטו מס' 2 ||{{כ}} לפסנתר ותזמורת || 1953 || זינגר / טל || ירושלים
|-
| 1953 || דואו ||{{כ}} לשני חלילים || 1954 || דלוניי / מנייה || פריס
|-
| 1954 || קונצ'רטו ||{{כ}} לויולה ותזמורת || 1954 || גדעון רוהר / פרוידנטל || חיפה
|-
| 1958 || חזיון חגיגי ||{{כ}} לתזמורת סימפונית || 1958 || [[איזלר סולומון]] || ירושלים
|-
| 1959 || [[רביעיית מיתרים]] מס' 1 ||{{כ}} || 1959 || [[אלכסנדר טל]] / יובל / בנימיני / מנזה || תל אביב
|-
| 1959 || אינטראדה ||{{כ}} לנבל ||1959 ||(תחרות הנבל) || ירושלים
|-
| 1960 || סימפוניה מס' 2 ||{{כ}} || 1961 || [[שלום רונלי-ריקליס]] || ירושלים
|-
| 1960 || סונאטה ||{{כ}} לויולה ולפסנתר || 1960 || [[עדן פרטוש]] / טל || ורשה
|-
| 1960 || קונצ'רטו ||{{כ}} לצ'לו ותזמורת כלי-קשת || 1961 || רונלי-ריקליס / [[עוזי ויזל]] || ירושלים
|-
| 1962 || מבנה ||{{כ}} לנבל || 1962|| סרווש ||
|-
| 1963 || רביעיית מיתרים מס' 2 ||{{כ}} ||1965 || [[הרביעייה הישראלית החדשה]] || תל אביב
|-
| 1965 || דואו ||{{כ}} לויולה ופסנתר || 1965 || ? || המבורג
|-
| 1966 || שלושה חיבורים ||{{כ}} לחלילית (סופרן-אלט-סופרן) וצ'מבלו || (לא בוצע) || ||
|-
| 1966 || חמישייה ||{{כ}} ל[[כלי נשיפה מעץ]] || 1968 || Danzi-Quintett || [[אמסטרדם]]
|-
| 1968 || תרועה ||{{כ}} לשלוש חצוצרות ושלשה טרומבונים || || ||
|-
| 1969 || קונצ'רטו כפול ||{{כ}} לכינור, צ'לו ותזמורת קאמרית || 1969 || [[גארי ברתיני]] / [[פנחס צוקרמן]] / [[עוזי ויזל]] || [[עין גב]]
|-
| 1971 + 1980 || קונצ'רטו ||{{כ}} לנבל ומוזיקה אלקטרונית || 1971 || [[ניקנור זאבאלטה]] || [[מינכן]]
|-
| 1973 || מאמר ||{{כ}} לצ'לו || ? || [[עוזי ויזל]] || ?
|-
| 1974 || שלישייה ||{{כ}} לכינור, צ'לו ופסנתר || 1985 || שולמן / טויסטר / סילבר || ירושלים
|-
| 1975 || דמות ||{{כ}} לאנסמבל קאמרי || 1976 || [[ראלף שייפי]] || שיקגו
|-
| 1976 || קונצ'רטו ||{{כ}} לחליל ותזמורת קאמרית || 1977|| [[אורל ניקולה]] / [[מנדי רודן]] || ירושלים
|-
| 1987 + 1976 || רביעיית כלי קשת מס' 3 ||{{כ}} (+ גרסה מקוצרת) || 1978 || || תל אביב
|-
| 1978 || סימפוניה מס' 3 ||{{כ}} || 1979 || [[זובין מהטה]] || ירושלים
|-
| 1979 || קונצ'רטו כפול ||{{כ}} לשני פסנתרים ותזמורת || 1981 || ברתיני / [[ברכה עדן]] ו[[אלכסנדר תמיר]] || ירושלים
|-
| 1980 || קונצ'רטו ||{{כ}} ל[[קלרינט]] ותזמורת || 1984 || [[ולטר בויקנס]] / ברתיני || ירושלים
|-
| 1980 || פרק נגינה ||{{כ}} לטובה ופסנתר || 1982|| מרגוליס / גרטן || ארצות הברית
|-
| 1981 + 1986 || מחול המאורעות ||{{כ}} לתזמורת || 1982 || גארי ברתיני || ירושלים
|-
| 1982 || רביעיית פסנתר ||{{כ}} לכינור, ויולה, צ'לו ופסנתר || 1982 || רביעיית קנטילנה|| [[ניו יורק]]
|-
| 1982 || אימאגו ||{{כ}} לתזמורת קאמרית || 1983 || ארתור וויסברג|| וושינגטון
|-
| 1982 || מוזיקה קאמרית ||{{כ}} לחלילית, מרימבה וצ'מבלו || 1987 || קריסטן / אכברגר / לוכט || [[המבורג]]
|-
| 1985 || סימפוניה מס' 4 ||{{כ}} || 1987 || [[זובין מהטה]] || תל אביב
|-
| 1985 || פסוקי זיכרון לידיד נפש ||{{כ}} לצ'לו || 1986|| קגנובסקי || ירושלים
|-
| 1986 || תרועה סימפונית ||{{כ}} || || ||
|-
| 1989 || דואו ||{{כ}} ל[[טרומבון]] ונבל || 1990|| ?|| [[פריז]]
|-
| 1989 || ויכוח ||{{כ}} לנבל || 1990|| ?|| ירושלים
|-
| 1991 || סימפוניה מס' 5 ||{{כ}} || 1992 || [[דניאל בארנבוים]]|| ברלין
|-
| 1991 || סימפוניה מס' 6 ||{{כ}} || 1992 || האושילד|| אשדה (גרמניה)
|-
| 1992 || דואו ||{{כ}} לאבוב וקרן אנגלית || || ||
|-
| 1994 || רביעייה ||{{כ}} ל[[סקסופון]]-טנור, כינור, ויולה וצ'לו || 1994|| || גרמניה
|-
| 1996 || פרספקטיבה ||{{כ}} לויולה || 1996|| [[טביאה צימרמן]]|| ברלין
|-
| 2005 || לילה טוב ||{{כ}} לשתי חליליות || || ||
|}
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;"
|-
! style="background-color: #CCCCFF;" | '''קול סולו ללא ליווי'''
|-
|
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! בכורה !! מבצע !! מקום
|-
|1978 + 1982 || תמונה (מיומנו של [[פרנץ קפקא]]) ||{{כ}} מונודרמה ל[[סופרן]] או [[טנור]] סולו || 1981 || סוזאן גונזלס || [[סינסינטי]]
|-
| 1997 || תום ||{{כ}} ל[[בריטון (קול)|בריטון]] סולו (טקסט: [[חורחה לואיס בורחס]]) || 1997 || מתיאו דה-מונטי || וינה
|-
| 2000 ||סונט אל [[אורפאוס]] ||{{כ}} ל[[בריטון (קול)|בריטון]] סולו (טקסט: [[ריינר מריה רילקה]]) || 2000 || מתיאו דה-מונטי || ירושלים
|}
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;"
|-
! style="background-color: #CCCCFF;" | ''' קול סולו בליווי כלי אחד או אנסמבל '''
|-
|
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! בכורה !! מבצע !! מקום
|-
| 1936 || שלושה שירי שלוה ||{{כ}} לסופרן ולפסנתר (טקסטים: [[פול ורלן]], [[גיאורג היים]], [[כריסטיאן מורגנשטרן]]) || 1938 || טורק / גרינטל || ירושלים
|-
| 1936 + 1950 || שלושה שירים ||{{כ}} לסופרן ופסנתר (טקסטים: [[רחל המשוררת]] - "[[בגני נטעתיך]], בלילות מקדם, בלילות לא שנת") || 1955 || הילדה צאדק / טל || תל אביב
|-
| 1950 || [[פרולוג (ספרות)|פרולוג]] חגיגי ||{{כ}} לקריין ושני פסנתרים (טקסט: [[רחל המשוררת]] - "עם שחר") || (לא בוצע?) || ||
|-
| 1971 || שיר ||{{כ}} לבריטון או [[אלט]] ואנסמבל טקסטים: [[היינריך היינה]]) || 1972 || אנגרבו || ברלין
|-
| 1975 || נערי ||{{כ}} לסופרן ולקלרינט (טקסט: [[נתן יונתן]]) || 1975 || עדי עציון / ריצ'רד לסר || תל אביב
|-
| 1975 || אלזה (הומאז') ||{{כ}} סצנה קאמרית למצו-סופרן, קריין ואנסמבל (טקסט: [[ישראל אלירז]]) || 1975 || עדי עציון || תל אביב
|-
| 1987|| היד – תמונה דרמטית ||{{כ}} לסופרן וצ'לו (טקסט: [[ישראל אלירז]]) || 1989 || קתרין גאייר / [[עוזי ויזל]] || ירושלים
|-
| 1991 || המלחמות עברו כאן ||{{כ}} לבריטון ואנסמבל (טקסט: [[ישראל אלירז]]) || 1992 || מתיאו דה מונטי / הלמוט קלר || קסל - גרמניה
|-
| 1991 || קו מר ||{{כ}} לבריטון ואנסמבל (טקסט: [[ישראל אלירז]]) || 1992 ||יעקובסון / הגמן || ירושלים
|-
| 1993 || פסנתרי הכחול ||{{כ}} למצו-סופרן ולפסנתר (טקסט: [[אלזה לסקר-שילר]]) || 1994 || הסה / באוני ||ברלין
|}
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;"
|-
! style="background-color: #CCCCFF;" | ''' קול (ות) בליווי תזמורת '''
|-
|
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! בכורה !! מבצע !! מקום
|-
| 1946 || יציאת מצרים (אקסודוס) ||{{כ}} [[פואמה]] סימפונית לבריטון ותזמורת (טקסט: [[שמות]], [[תהילים]]) || 1947 || [[ברנרדינו מולינרי]] || תל אביב
|-
| 1955 || [[שאול]] ב[[עין דור]] ||{{כ}} אופרה קונצרטנטה לסולנים ותזמורת (טקסט: [[ספר שמואל]]) || 1955 || [[מיכאל טאובה]] || תל אביב
|-
| 1956 || קונצ'רטו מס' 3 ||{{כ}} לטנור סולו, פסנתר ותזמורת (טקסט: [[אלעזר הקליר]]) || 1956 || [[מיכאל טאובה]] || ירושלים
|-
|}
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;"
|-
! style="background-color: #CCCCFF;" | ''' יצירות למקהלה א-קפלה / בליווי תזמורת '''
|-
|
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! בכורה !! מבצע !! מקום
|-
| 1936 || בדרך ||{{כ}} [[פואמה]] לארבעה קולות נשים (טקסט: [[רחל המשוררת]]) || (לא בוצע) || ||
|-
| 1952 || שלושה שירים ||{{כ}}למקהלה, עיבודים למוטיבים מאת שרה לוי (טקסט: [[שיר השירים]], [[שלום שבזי]]) || ? || ? || ?
|-
| 1954 (Rev) || [[עלינו לשבח]] ||{{כ}}למקהלת נשים (שלשה קולות), טנור ופסנתר ([[עוגב]]) (טקסט: [[סידור]] התפילה) || 1949 || הלפמן / פוטרמן / גלר || ניו-יורק
|-
| 1955 || [[קנטטה]] ל[[סוכות]] ||{{כ}}לסוליסטים, מקהלה מעורבת ותזמורת קאמרית (טקסט: [[אלעזר הקליר]] / [[שחרית]] לסוכות) || 1955 || טל || ירושלים
|-
| 1967 || [[קינה]] על מות [[משה]] ||{{כ}}[[אורטוריה]] לסולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית (ליקט טקסט: [[יהודה יערי]]) || 1967 || ברתיני || ירושלים
|-
| 1968 || מסדר הנופלים ||{{כ}}קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת (טקסט: [[חיים חפר]]) || 1969 || [[מנדי רודן]] || ירושלים
|-
| 1975 || המוות בא אל סוס העץ מיכאל ||{{כ}}לסולנים, מקהלה מעורבת ומוזיקה אלקטרונית (טקסט: [[נתן זך]]) || 1979 || [[אבנר איתי]] || ירושלים
|-
| 1978 || בכל נפשך ||{{כ}} קנטטה לסולנים, מקהלת נערים, מקהלה מעורבת ואנסמבל, (טקסט: {{פירושון|ספר מקבים|ספר מכבים}}, [[ספר האגדה]]) || 1978 || ברתיני || ירושלים
|-
| 1985 || חלום העיגולים ||{{כ}} לבריטון, מקהלה ואנסמבל (טקסט: [[רבי נחמן מברסלב]], מיכל גוברין) || 1985 || [[אבנר איתי]] || תל אביב
|-
| 1987 || לגעת מקום ||{{כ}} למקהלה וקול סולו (טקסט: [[ישראל אלירז]]) || 1987 || [[ארנון מרוז]] || ירושלים
|-
| ?1993 || אל מלא רחמים ||{{כ}} למקהלה מעורבת (טקסט: [[יהודה עמיחי]]) || (לא בוצע) || ||
|}
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;"
|-
! style="background-color: #CCCCFF;" | ''' [[מוזיקה אלקטרונית]] (ללא ליווי)'''
|-
|[[קובץ:Josef Tal at the Electronic Music Studio.jpg|שמאל|ממוזער|300px|טל במרכז למוזיקה אלקטרונית ([[1965]]~)]]
{| class="wikitable"
|- style="font-weight:bold" align="center"
!שנת חיבור!! שם !! פרטים !! השמעת בכורה
|-
| 1956 || [[יציאת מצרים]] (II) || ל[[כוראוגרפיה]] || 1956
|-
| 1963 ||דרגות עוצמה{{הערה|היצירה אבדה}} || ל[[כוראוגרפיה]] ||1963
|-
| 1964 || מן המיצר קראתי יה || לכוריאוגרפיה || ?
|-
| 1970 || וריאציות || לכוריאוגרפיה || 1970
|-
| 1970 || אשמדאי || פתיחה לאופרה || 1971
|-
| 1972 || תדרים 440–462 || || ?
|-
| 1976 || המהגרים || לתיאטרון [[החאן הירושלמי]] (בימוי: [[מיכל גוברין]]) || 1977
|-
| 1977 || חצר אחורית || לכוריאוגרפיה של [[מירל'ה שרון]]|| (לא בוצע)
|-
| 1979 || שכרון סיני || ל[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] (בימוי: עמק פרי) || 1979
|-
| 1981 || בית המלאכה || לתיאטרון [[הבימה]] (בימוי: מיכל גוברין) || 1981
|-
| 1990 || Rays of Energy || בוצע באמצעות TALMARK{{הערה|שם=Markel}}||
|-
| 1992 || Coincidentia Oppositorum || בוצע באמצעות TALMARK{{הערה|שם=Markel}} ||
|}
|}
==פרסים ואותות==
{| class="wikitable "
|- style="font-weight:bold" align="center"
! שנה !! הפרס !! פרטים
|-
| [[1949]] || [[פרס אנגל]] של [[עיריית תל אביב]] || על יצירתו "יציאת מצרים", שבוצעה על ידי [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] בניצוחו של [[ברנרדינו מולינרי]]
|-
| [[1957]]/[[1958]] || מענק לימודים (מוזיקה אלקטרונית) של [[אונסק"ו]] ||
|-
| 1958 || פרס אנגל של עיריית תל אביב || על יצירותיו: הסימפוניה הראשונה, האופרה הקונצרטנטית "שאול בעין דור", הקונצרט לפסנתר ולטנור סולו
|-
| [[1970]] ([[ה'תש"ל]]) || [[פרס ישראל]] במוזיקה [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/Tashkag/Tashlab_Tashkag_Rikuz.htm?DictionaryKey=Tashal ]||
|-
| [[1975]] || פרס Berliner Kunstpreis של העיר [[ברלין]] ||
|-
| [[1977]] || פרס אנגל של עיריית תל אביב ||על מפעל חייו בשטח המוזיקה
|-
| [[1981]] || חברות כבוד ב[[האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות|אקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות]] ||
|-
| [[1982]] || [[פרס וולף|פרס וולף לאומנות]][https://wolffund.org.il/2019/12/24/%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%98%d7%9c-2/] || על גישתו החדשה למבנה ולמרקם המוזיקלי ויכולתו המעולה להקנות ליצירתו את המתח הדרמטי המרתק
|-
| [[1985]] || אות Verdienstkreuz I Klasse הגרמני ||
|-
| 1985 || אות [[מסדר האמנויות והספרות]] של ממשלת צרפת{{הערה|[[The Jerusalem Post]], December 13, 1985}} ||
|-
| [[1993]] || [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] || "לאות הוקרה למפעל חייו כמוזיקאי וכמלחין שזכה לשם בינלאומי... לעבודתו החלוצית במוזיקה אלקטרונית בישראל... ליצירותיו האופראיות הייחודיות המצביעות על הקשר העמוק שלו עם הרוח היהודית בתקופות היסטוריות שונות, ועל שהשכיל ליצור מיזוג בין המסורת היהודית עתיקת היומין לבין המוזיקה בת-זמננו"
|-
| [[1995]] || פרס Johann Wenzel Stamitz הגרמני ||
|-
| 1995 || [[פרס אקו"ם]] || בעבור הישג השנה בתחום המוזיקה הקונצרטית על המוזיקה לאופרה "יוסף"
|-
| 1995 || אות [[יקיר ירושלים]] ||
|-
| [[1996]] || דוקטור לשם כבוד מטעם [[בית הספר הגבוה למוזיקה ותיאטרון של המבורג]]||
|-
| [[1998]] || דוקטור לשם כבוד מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] || על יצירתו המוזיקלית העשירה ובהכרת טובה על תרומתו לטיפוח החינוך המוזיקלי בישראל
|}
<gallery>
קובץ:ConiferCone.jpg|אצטרובל [[אורן]] (1939)
קובץ:Mungo - Photo by Josef Tal.jpg|החתול מונגו (1939)
קובץ:JerusalemConservatoireMembers.jpg|תלמידי [[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים |הקונסרבטוריון הא"י למוזיקה]] ו[[קונטרבס]] (סיור קונצרטים ב[[עמק יזרעאל]], 1939)
</gallery>
==כתביו==
===ספרי לימוד/עיון===
| 