פרשת דרייפוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6:
דרייפוס [[הרשעה|הורשע]] על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-[[5 בינואר]] [[1895]] שבו [[הורדה בדרגה|נשללו ממנו דרגותיו]] ולאחר מכן [[הגליה למושבת עונשין|הוגלה]] לכל חייו ל[[אי השדים]] סמוך לחופי [[אמריקה הדרומית]]. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, [[מתייה דרייפוס]], קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "ה[[אינטלקטואל]]ים".
 
בשנת [[1896]] החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי [[ז'ורז' פיקאר]], אשר גילה את המרגל האמיתי – [[פרדיננד אסטרהאזי]]. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח ב[[תוניסיה הצרפתית|תוניסיה]]. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר [[אמיל זולא]] ל[[נשיא צרפת|נשיא]] [[פליקס פור]], אשר נודע בכינוי "[[אני מאשים...!]]", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על [[חוק איסור לשון הרע|הוצאת דיבה]] נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא [[זיוף מסמך|זיוף]] ("[[אובר-ז'וזף אנרי|זיוף אנרי]]"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו [[משפט חוזר]], אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס [[חנינה]] מנשיא צרפת [[אמיל לובה]], ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. סקיבידי.
 
רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל [[בנימין זאב הרצל]], לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך ב[[ציונות]].