גלילה רון־פדר-עמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 22:
 
==== "אל עצמי" ====
בשנת [[1974]] פורסם בהמשכים בשבועון "[[הארץ שלנו]]" הסיפור "[[אל עצמי]]". גיבור הסיפור הוא ציון כהן מ[[בית שאן]], ילד מבית הרוס שאביו עבריין ואמו מכורה לסמים, הנשלח למשפחה אומנת בחיפה. בראיונות שנתנה גלילה לד"ר שי רודין, חוקר ספריה ומחבר ה[[מונוגרפיה]] "אל עצמה: עיונים ביצירתה של גלילה רון־פדר–עמית", היא מגלה שציון כהן, גיבור הספר, נולד בגלל היחס המתנשא של החברה האשכנזית-בורגנית, חברה ממנה היא עצמה באה, אל ילד האומנה הראשון שלה, סיפורה נכתב בעקבות סיפורו של הזמר והיוצר [[מיכה ביטון]], שנולד ב[[שדרות]], אותו אימצה פדר יחד עם בעלה ב[[ירושלים]], והוא היה מקור לכתיבת הספר המצליח. בשנת [[1988]] יצא גם כסרט [[אל עצמי (סרט)| בעל אותו שם]], את שיר הנושא של הסרט ביצע מיכה ביטון. באמצעות ציון היא הצביעה על הליקויים והצביעות של הקבוצה האליטיסטית הזו. ציון היה מבחינתה מעין חלום, חלום על ילד מרקע קשה, שלמרות כל המכשולים מגיע לפסגתו של מגדל השן של ה[[בורגנות]] האשכנזית ובסופו של דבר נהיה טייס{{הערה|{{הספרנים||אל עצמי: היום שבו ציון חדר ללבבות|zion_cohen}}}}.
 
בנוסף, חשפה גלילה רון־פדר–עמית את מקורות ההשפעה שלה: "[[טום סוייר]]" של [[מארק טוויין]], של [[ויליאם פוקנר]], ממנו שאבה את ההשראה לסבתא הנחושה לקדם את נכדה, ו[[יעקב אשמן]] עורך "[[הארץ שלנו]]", שליווה את הכתיבה, העיר הערות ונתן עצות. הספר, שזכה להצלחה רבה והיה מעין רוח גבית לילדים שבאו משכבות חלשות, הוקדש לזכרו של יעקב אשמן. בעקבות מכתבים רבים שהתקבלו מקוראי "הארץ שלנו" שביקשו להמשיך ללוות את ציון, נוספו עוד תשעה ספרים ונוצרה הסדרה "סיפורו של נער עזוב", שלא שחזרה את הצלחת הספר הראשון, שתורגם לתשע שפות. "אל עצמי" הופק כסרט קולנוע, "[[אל עצמי (סרט)|אל עצמי]]", באורך מלא{{הערה|שם=אל עצמי|{{מעריב||אל עצמי|19880701|186}}}}, וכן כהצגה בתיאטרון לילדים ולנוער, ושודר בהמשכים ברדיו.