|
==היסטוריה==
גילת נוסדה בשנת 1987, על ידי [[יואל גת]], עמירם ויהושע לוינברג, [[שלמה תירוש (קצין)|שלמה תירוש]] ,וגידי קפלן.
גילת רשתות לווין הוקמה בשנת [[1987]] על ידי יוצאי היחידה הטכנולוגית של [[אגף המודיעין]] [[יואל גת]], עמירם לוינברג, [[שלמה תירוש (קצין)|שלמה תירוש]], גידי קפלן ויהושע לוינברג (אחיו של עמירם). כולם, למעט האחרון, הכירו במהלך השירות הצבאי, שהיו שותפים לפרויקט סודי, שזיכה אותם ב[[פרס ביטחון ישראל]]. מפקדם בעת השירות היה [[זהר זיסאפל]] (שהקים מספר שנים קודם את חברת "[[רד תקשורת מחשבים]]"). לאחר שחרורם מהצבא החליטו להקים חברה ביחד, והפרויקט הראשון שבו זכו היה בתחום ה[[טלוויזיה בכבלים]], כאשר חברת [[דנקנר השקעות]] שכרה את שירותיהם לסייע בתכנון המכרז לטלוויזיה בכבלים ופרישת הרשת של חברת "מת"ב – [[מערכות תקשורת]] בכבלים". בהמשך סייעו ליתר חברות הכבלים שהוקמו באותה עת{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|מורן בר-כוכבא|מגילת גילת|542153|6 בדצמבר 2001}}}}.
בשנת 1991, השיקה החברה את VSAT (Very small Aperture Terminal) אותו מכרה לרשת בתי המרקחת Rite Aid, שתפעלה כ- 2700 סניפים ברחבי ארצות-הברית. בשנת 1993, היא הונפקה בנאסד"ק וגייסה כ- 28 מיליון דולר. בשנת 1994, השיקה את מערכת Faraway לשירותי טלפוניה באמצעות לווין למקומות מרוחקים. בשנת 1997, השיקה את מערכת Dial Away ובשנת 1998, רכשה את חברת SPACENET תמורת 225 מיליון דולר באמצעות החלפת מניות.
מטרתם בעת הקמת החברה הייתה לפתח מוצרים לשוק האזרחי וההזדמנות הגיעה כאשר חברת "ספייסנט" מארצות הברית ({{אנ|Spacenet|Spacenet}}), שהפעילה רשת של לוויינים לתקשורת נתונים, שכרה את שירותיהם לתכנון מערכות Very Small Aperture Terminal או בקיצור VSAT, תחנת בסיס זעירה לתקשורת נתונים חד-כיווניות. באותה עת תחנת VSAT אחת עלתה כ-15 אלף דולר והייתה בגודל של מקרר. "ספייסנט" ביקשה שיפתחו פתרון קטן וזול יחסית. את הפיתוח ביצעו תחילה במרתף ואחר כך בדירת שיכון בשכונת [[נווה שרת]] בתל אביב{{הערה|שם=גלובס|}}. כאשר הושלם הפיתוח, הם יצאו להדגים אותו לחברה ולמרות שפעל בהצלחה, "ספייסנט" החליטה תחילה לא לקנות את המוצר. בשלב הבא נדרשו לגייס מימון חיצוני להמשך הפעילות. סיוע ראשוני התקבל מ[[קרן בירד]] ומנהלה אד מלבסקי, שעזר לגילת לחתום על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם "ספייסנט", הכולל ביצוע מחקר ופיתוח משותף. את המימון החיצוני הראשון קיבלה גילת מ[[קרן הון סיכון|קרן ההון סיכון]] היחידה שפעלה אז בישראל, קרן אתנה{{הערה|{{גלובס||"החברות שמעו עלינו מפה לאוזן"|1000334500|17 באפריל 2008}}}} וחברת [[השקעות דיסקונט]]. גילת גייסה 1.5 מיליון דולר, לפי שווי של שלושה מיליון דולר{{הערה|שם=גלובס|}}.
בינואר 1999, הגישה גילת תשקיף ל[[הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)|רשות ניירות ערך בארצותהאמריקאית הברית(SEC)]] להנפקה של להנפקת מניות שההיקףבהיקף הכספי שלה היהשל כ-275 מיליון דולר . - גיוס ההון הגדול בכל הזמנים של חברה ישראלית בוול-סטריט עד אז {{הערה|{{גלובס||גילת רשתות לוויין תשבור שיא ישראלי: תגייס 275 מיליון דולר בוול סטריט|75640|24 בינואר 1999}}}}. זה היה הגיוסלגיוס הרביעי שגילת ביצעה בוול-סטריט עד אז, וסך ההון שגייסה הגיעה באותה עת לכ- 400 מיליון דולר {{הערה|{{גלובס|. אליאבאת אללוף|גילתשנת לוויינים מנפיקה פעם נוספת1999, משפחתסיימה רקנאטיעם מממשתהכנסות רווחשל נוסף|75630|24כ- בינואר338 1999}}}}מיליון דולר. ▼בשנת [[1991]], השיקה גילת פתרון VSAT לתקשורת נתונים דו-כיוונית, אך החברה לא הצליחה למכור כמות משמעותית ממנו. פריצת הדרך העסקית הגיעה כאשר גילת מכרה את המוצר לרשת בתי-המרקחת Rite Aid בארצות-הברית, שהיו לה 2,700 סניפים. בעלי הרשת היו משפחה יהודית, שאיתה יצרו קשר דרך [[שמעון פרס]]. Rite Aid השתמשה בציוד של גילת לפריסת רשת תקשורת נתונים דו-כיווניות לסניפיה, באמצעות לוויינים. העסקה הייתה להצלחה הגדולה הראשונה של גילת, ובעקבותיה ביצעו [[הנפקה ראשונה לציבור]] ב[[נאסד"ק]], ב-[[1993]], שבה גויסו כ-28 מיליון דולר לפי שווי של 150 מיליון דולר. קצב ההכנסות של החברה צמח ממיליונים בודדים בתחילת שנות ה-90, ל-54.5 מיליון דולר ב-1995{{הערה|שם=גלובס|}}.
בפברואר 2000, נסחרה בשווי של קרוב לארבעה מיליארד דולר ואת אותה השנה סיימה עם הכנסות שיא של 504.6 מיליון דולר, גידול של כ-49% ביחס לשנת 1999. בשנת 2002, לאחר התפוצצת בועת הדוט-קום, חוותה גילת ירידה בהכנסות, ולאור כישלון מיזם להקמת רשת לוויינים לאספקת שירותי אינטרנט מהיר דו-כיווני (StarBand), צברה חוב של כחצי מיליארד דולר (350 מיליון לבעלי איגרות חוב ו-150 מיליון לבנקים) ונכנסה להליך של הסדר חוב.
בשנת 1994 רכש [[קונצרן (כלכלה)|קונצרן]] [[ג'נרל אלקטריק]] את חברת-האם של "ספייסנט", קבוצת שירותי התקשורת {{אנ|GTE|GTE}}. מכיוון ש"ספייסנט" הייתה חטיבה קטנה שלא בעסקי הליבה של התאגיד, הצליחו בשנת 1998 מנהלי גילת לשכנע את ג'נרל אלקטריק למכור להם את "ספייסנט" בתנאים נוחים, תמורת 225 מיליון דולר באמצעות החלפת מניות. בעקבות העסקה החזיקה ג'נרל אלקטריק ב-30% ממניותיה של גילת, והייתה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה{{הערה|{{גלובס|אליאב אללוף ועדי מנדלסון|גילת רוכשת את ג'י.אי ספייסנט האמריקנית תמורת 225 מיליון דולר במניות - "עכשיו לא נצטרך לקום כל בוקר כדי לצוד לקוחות חדשים"|75637|1 באוקטובר 1998}}}}{{הערה|{{גלובס|אליאב אללוף|גילת לווינים: בינתיים, מסתדרת יפה גם בלי GE|75632|8 בנובמבר 1998}}}}. ג'נרל אלקטריק מכרה את רוב המניות תוך שנים ספורות ברווח גדול{{הערה|{{גלובס||ג'נרל אלקטריק מוכרת גילת; ג'מיני מוכרת קומטאץ'|193131|13 במרץ 2000}}}}.
בשנת 2004, השיקה גילת את הדור הראשון של מערכת SkyEdge<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ice.co.il/digital-140/news/article/940262|כותרת=גילת רשתות לווין מציגה את המודם הבא שלה|אתר=Ice|תאריך=2023-02-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-01-14}}</ref> המספקת תקשורת נתונים אינטראקטיביים בפס רחב. בשנת 2010 רכשה גילת את חברת Wavestream – מתכננת ומייצרת מגברים לרשתות לווין ובאותה שנה רכשה את חברת RAYSAT מתכננת ומייצרת אנטנות לתקשורת לוויינית.
▲בינואר 1999,הגישה גילת תשקיף ל[[הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)|רשות ניירות ערך בארצות הברית]] להנפקה של מניות שההיקף הכספי שלה היה כ-275 מיליון דולר. גיוס ההון הגדול בכל הזמנים של חברה ישראלית בוול-סטריט עד אז{{הערה|{{גלובס||גילת רשתות לוויין תשבור שיא ישראלי: תגייס 275 מיליון דולר בוול סטריט|75640|24 בינואר 1999}}}}. זה היה הגיוס הרביעי שגילת ביצעה בוול-סטריט עד אז, וסך ההון שגייסה הגיעה באותה עת לכ-400 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס| אליאב אללוף|גילת לוויינים מנפיקה פעם נוספת, משפחת רקנאטי מממשת רווח נוסף|75630|24 בינואר 1999}}}}.
באוגוסט 2013, מכרה גילת את חטיבת השירותים של " Spacenet " לחברת – Sagenet.<ref>{{Cite news|title=גילת השלימה את מכירת ספייסנט תמורת 16 מיליון דולר|url=https://www.themarker.com/markets/2013-12-03/ty-article/0000017f-e1fc-d804-ad7f-f1fefe5a0000|work=TheMarker|access-date=2024-01-14}}</ref> בשנים 2015 ו-2018, חתמה גילת פרו על מספר חוזים עם "FITEL" (כיום PRONATEL) להקמת רשת תקשורת אזורית בסכום כולל של 550מיליון דולר. חברת גילת פרו ממשיכה בהקמה ותפעול של רשתות באזורים נרחבים בפרו ומאז מכרה עסקאות רבות נוספות על גבי רשת זו.
את שנת 1999, שנת הפעילות הראשונה לאחר רכישת "ספייסנט", סיימה גילת עם הכנסות של כ-338 מיליון דולר. בפברואר 2000, בשיא [[בועת הדוט-קום]] נסחרה בשווי של קרוב לארבעה מיליארד דולר{{הערה|שם=נגעהבשמים|{{גלובס||נגעה בשמים, לא יכלה לצאת מזה|730195|8 באוקטובר 2003}}}}. את שנת 2000, סיימה עם הכנסות שיא של 504.6 מיליון דולר, גידול של כ-49% מ-1999{{הערה|שם=דניאל|{{TheMarker|אלי דניאל|נשואה זנקס: מיזם ה-StarBand של גילת לוויינים עשוי להיקלע לקשיי מימון - ללא משאבים נוספים|1.51485|18 במרץ 2001}}}}. אך בשנת 2002, לאחר התפוצצת בועת הדוט-קום, ירידה בהכנסות, וכישלון מיזם StarBand (מיזם ענק להקמת רשת לוויינים לאספקת שירותי אינטרנט מהיר דו-כיווני) נכנסה להליך של [[הסדר חוב]]{{הערה|שם=ברכוכבא|{{גלובס|מורן בר כוכבא|גילת לוויינים הקריבה את עצמה בשביל סטארבנד, מיזם האינטרנט הלווייני שלה|476005|12 במרץ 2001}}}}{{הערה|{{גלובס|ניר גולדברג|גילת תפטר 275 עובדים - 18% מכוח האדם שלה|476486|14 במרץ 2001}}}}. בעקבות חוב של כחצי מיליארד דולר, מתוכם 350 מיליון דולר לבעלי [[איגרת חוב|איגרות החוב]] שלה ועוד 150 מיליון דולר לבנקים, בעיקר ל[[בנק הפועלים]]{{הערה|שם=נגעהבשמים}}.
בשנת 2016, השיקה גילת פתרון מוגן פטנט לקישור תחנות תקשורת סלולרית באמצעות לווין שהיה הראשון מסוגו עבור רשתות הדור הרביעי, ובהמשך מכרה את פתרונות הסלולר לחברות רבות כמו "Optus" שבאוסטרליה,T-Mobile בארצות הברית,Softbank ביפן, TIM ברזיל, EE בUK , Telefonica Global ועוד.
במרץ 2003, לאחר 16 שנה בהן שימש כמנכ"ל ויו"ר החברה פרש יואל גת מהתפקיד, בעקבות המשבר הפיננסי החריף אליה נקלעה החברה והסדר הנושים בעקבותיו. גם עמירם לוינברג, נשיא החברה, פרש מניהול החברה, אך המשיך לכהן כדירקטור. אורן מוסט, לשעבר המשנה למנכ"ל סלקום, מונה למנכ"ל ונשיא גילת, ואילו [[שלמה רודב]] מונה ליו"ר{{הערה|{{גלובס|גיא הדס|אורן מוסט - מנכ"ל ונשיא גילת במקום יואל גת ועמירם לוינברג|670993|10 במרץ 2003}}}}. מוסט עזב את תפקידו לאחר כ-15 חודשים{{הערה|{{TheMarker|הארץ|מנכ"ל גילת אורן מוסט עוזב את תפקידו בתום שנה בלבד|1.250296|4 ביולי 2004}}}}.
ב-2016, נבחרה החברה לספק פתרונות תקשורת לוויינית למטוסים על ידי חברת Gogo (נרכשה בהמשך על ידי חברת Intelsat) - רשת זו מספקת כיום תקשורת לוויינית למעל 2000 מטוסים מסחריים בכל העולם.
ב-2015 זכתה בחוזה הגדול בתולדותיה, הקמת רשת תקשורת ב[[פרו]] עבור 285 מיליון דולר{{הערה|{{כלכליסט|ניר צליק|גילת זכתה בחוזה הגדול בתולדותיה: תקים בפרו רשת תקשורת ב-285 מיליון דולר|3654027|7 במרץ 2015}}}}.
בינואר 2020, הוסכם על מכירת החברהנחתם לחברתהסכם ComtechבוComtech Telecommunications האמריקאית, לפיתרכוש שוויאת שלגילת תמורת כ- 577 מיליון דולר., לפניאך עסקהבצל זומשבר היוהקורונה 34.1%בוטלה ממניותהעסקה "גילת"וגילת בידיפוצתה [[קרןעל פימי]]ידה ו-9.7% בידי [[מבטח שמיר]]{{הערה|{{גלובס|שירי חביב ולדהורן|גילת נמכרת ל-Comtech מארה"ב בעסקת– מזומן ומניות תמורת כ-57770 מיליון דולר|1001316643|29 בינוארשחולקו 2020}}}}כדיבידנד.
בשנת 2022, השיקה גילת את מערכת SkyEdge IV – ראשונה מסוגה עבור לוויינים עם קיבולת גבוהה מאד (VHTS) ובשנת 2023, המערכת החלה לספק תקשורת עבור חברת SES בטכנולוגיית GEO ו.-MEO עוד באותה השנה, בדצמבר 2022, נכנסה לשותפות עם ענקית לוויני התקשורת Intelsat עבור לוויין IS-E40.גילת הרחיבה את הסכם השותפות עם חברת Intelsat והחלה לספק לה פתרונות תמסורת סלולרית בלוויין. במקביל הרחיבה את השותפות האסטרטגית עם חברת SES להפעלת לווין SES-17.
במרץ 2023, השיקה גילת באמצעות Wavestream את מוצר Endurance (מגברי כוח בעלי הספק גבוה) ואף הרחיבה את הפעילות העסקית עם חברת Hispasat, במסגרתו היא מספקת לה גישה לפלטפורמת SkyEdge IV אשר מתממשקת עם לוויין Amazonas Nexus. באותה שנה רכשה גילת את חברת DataPath האמריקאית העוסקת במתן פתרונות תקשורת לוויינית לשוק הצבאי האמריקאי.
== פעילות ==
|
