הרפורמה המשפטית בישראל (2023) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
הגהה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 6:
[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית|כנגד החקיקה עלתה תנועת מחאה]] נרחבת, המבקרת בחריפות את מהלכי הרפורמה. רבים מן המוחים רואים בחקיקה ניסיון "[[הפיכה עצמית|הפיכה משטרית]]", וטוענים כי מטרת התוכנית הנה ביטול אופייה של מדינת ישראל כ[[דמוקרטיה ליברלית]].{{הערה|{{TheMarker|גיא רולניק|מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. האישום: ניסיון הפיכה משטרית|00000189-7e1b-d09f-a3a9-ffbbffbc0000|22 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{סרוגים||מנדלבליט: "ביטול עילת הסבירות – הפיכה משטרית"|819512-מנדלבליט-ביטול-עילת-הסבירות-הפיכה-מש|20 ביולי 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://restart-israel.co.il/legal-coup/|הכותב=esty|כותרת=מה זה אומר הפיכה משטרית, מה כבר ידוע, מה השלבים, מה התוכניות, מי עומד מאחוריה ועוד|אתר=ריסטארט - ישראל|תאריך=2023-03-21|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-09-15}}</ref>
ב-23 במרץ 2023 אושר בכנסת [[חוק הנבצרות]] שיש שרואים בו חלק מרפורמה זו. ב-[[27 במרץ]], לאור התעצמות המחאות ושביתת ראשי המשק, [[ההסתדרות החדשה]] וועד [[רשות שדות התעופה]], הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה ב[[בית הנשיא]]. ביוני 2023, בעקבות אי הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי בחירת נציגי [[הוועדה לבחירת שופטים]], הופסקו השיחות בבית הנשיא, ומהלכי החקיקה של הרפורמה התחדשו. ב-24 ביולי 2023 אושר בכנסת [[החוק לצמצום עילת הסבירות]]. לאחר שהוגשו [[בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות)|עתירות נגד החוק]], ב-1 בינואר 2024 פסל בית המשפט העליון את החוק ברוב של 8 מתוך 15 בטענה שהכנסת [[שימוש לרעה בסמכות המכוננת|השתמשה לרעה בסמכות המכוננת]] בחקיקה זו, כיון שלדבריו חקיקה זו חותרת נגד היסודות הדמוקרטיים של המדינה. ב-3 בינואר 2024 בית המשפט העליון קבע ברוב של 6 מתוך 11 כי תוקפו של חוק הנבצרות יידחה לכנסת הבאה
== רקע ==
| |||