החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
הבאתי נתון מעודכן
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 20:
'''החטופים מישראל ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל''' נחטפו במהלך [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] שהוביל [[חמאס]], [[ארגון טרור]] [[אסלאמיסטי]]-[[אסלאם סוני|סוני]] [[פלסטינים|פלסטיני]], בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]], [[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]], שבעקבותיה החלה [[מלחמת חרבות ברזל]]. לאחר פריצת [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]], פלשו לישראל מחבלים מחמאס, מ[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] ומ[[ארגוני טרור פלסטינים]] נוספים, וכן אזרחים עזתים חמושים ולא חמושים ללא שיוך ארגוני. מתקפה הטרור התפרסה על פני יישובים ו[[קיבוץ|קיבוצים]] רבים ב[[עוטף עזה]], וכן ב[[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים|מסיבה ליד קיבוץ רעים]], וכללה [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] בהם חטיפת אזרחים, מעשי [[טבח]] המוניים, [[אונס]] ו[[התעללות]].
 
עד מתקפת הפתע החזיק חמאס ב-2 אזרחים ישראלים בניגוד לרצונם, [[אברה מנגיסטו]] ו[[הישאם א-סייד]], לאחר שעברו את הגבול באופן עצמאי, ובגופות חיילי [[צה"ל]] [[הדר גולדין]] ו[[פרשת אורון שאול|אורון שאול]] שנפלו במבצע [[צוק איתן]]. במתקפת הפתע חטפו המחבלים מישראל לרצועת עזה כ-253 אנשים חיים וגופות. רוב החטופים היו אזרחים, כולל גברים, נשים, קשישים וילדים, וכן כמה עשרות עובדים זרים. על פי הערכות, מרבית החטופים הוחזקו בדרום [[רצועת עזה]]. עד למרץ 2024, הושבו לישראל 112 חטופים חיים, חולצו 11 גופות,{{הערה|{{מעריב אונליין||הותר לפרסום: הצבא חילץ שתי גופות של חטופים ברצועת עזה|news/israel/Article-1059262|12 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|שם=מבצעחילוץ2}} ונקבע מותם של 3335 מהחטופים שגופותיהם נותרו בידי חמאס. }}https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13849912{{בנוסף, אישה אחת מ[[נתיב העשרה]], מוגדרת נעדרת שגורלה לא ידוע.{{הערה|{{mako|לי נעים|תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה|9560d9d270cdd81027|news-military/2024_q1|24 בפברואר 2024}}}}
 
== רקע ==