ברוך בר ליבוביץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת פרטים חדשים בצירוף מקור נאמן מספר מפורסם על חייו תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 19:
==דרכו הלימודית==
במקום להדגיש תירוץ [[קושיה|קושיות]] או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי ה[[תורה]] אינה נקנית על פי כללי ה[[לוגיקה]] של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם{{הערה|שם=grzbsky|רבי [[ראובן גרוזובסקי]], בהקדמה ל"ברכת שמואל".}}. כשהיה מזכיר שם של אחד האמוראים או הראשונים היה מזכירו בחרדה אומר "דער היילגער (הקדוש) רבא" "דער היילגער (הקדוש) רשב"א", וכן הלאה{{הערה|עדות תלמידו הרב [[ישראל בארי]] בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א.}}.
על דגש בביאור החילוק בדרך הלימוד בינו לבין תלמידים אחרים של "הרבי" ודיוק ודקדוק בצורת מסירת הדברים סיפר הג"ר שרגא גרוסברד שבימי בחרותו עבר לקמניץ ללמוד מסכת "יבמות" שכן היה זה מושג בעולם הישיבות "יבמות אצל ר' ברוך בער". יום אחד מסר שיעור בעניין "אין איסור חל על איסור", אחר השיעור היה חלש עד כדי כך שנשען על שני סטנדרים וענה ללא קול לבחורים שצבאו עליו להקשות על השיעור. בין הבחורים היה ר' שרגא, והוא אמר לרבינו שר' שמעון ביאר את הסוגיא לדרכו. שאלו רבינו: "מהו ביאורו של ר' שמעון"? אמר לו ר' שרגא - "רבי שמעון ביאר שאע"ג שאין איסור חל על איסור אבל בכל זאת סיבת האיסור ישנה", (כלומר שסיבת האיסור זה מה שבמציאות יש בב"ח ואף שזה בשר נבילה ואין איסור חל על איסור). קפץ רבינו ממקומו כאילו קיבל כוחות חדשים וצעק, אין כזה דבר סיבת האיסור. שאלו ר' שרגא: "א"כ איך אומרים שעבר ב' איסורים בשר בחלב של נבילה", אמר לו רבינו, הביאור הוא שאע"פ שאין איסור חל על איסור אבל החפצא של האיסור נמצא. (הרב הדומה למלאך, פרק יב, דרך הלימוד).
היה תלמידו של [[חיים סולובייצ'יק|רבי חיים סולובייצ'יק]] בכל נפשו ומהותו, התבטל בפניו לחלוטין ובספריו עוסק רבות בביאור דבריו.
| |||