|
|
|
בסוף אוקטובר 2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, המליצו הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל להסיט לטובת המאמץ המלחמתי את הכספים הקואליציוניים שטרם הועברו מהתקציב הדו שנתי 2023–2024. יתרת הכספים הקואליציוניים שטרם מומשו עמדה על כ־10.5 מיליארד ש"ח, 2.5 מיליארד לשנת 2023 מתוכם אישר סמוטריץ הסטה של 860 מיליון שקל בתקציב 2023, ו-כ-8 מיליארד לשנת 2024 שאת הדיון אודותיהם דחה לעתיד{{הערה|{{ynet|גד ליאור, צחי שדה|בלי מעצורים: הממשלה הקטינה עוד יותר את הקיצוץ בכספים הקואליציוניים|economy/article/ovgzx5a2f|29 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|גד ליאור|קופסאות, כספים קואליציוניים וסגירת משרדים: הקרבות על התקציב הגדול בתולדות המדינה|economy/article/b1n10liet|19 בנובמבר 2023}}}}.
תקציב חדש ל־2024 הוגש בידי משרד האוצר וסמוטריץ', שאושר על ידי [[משלת ישראל]] ב-[[15 בינואר]] [[2024]] אישרהועל הממשלהידי את[[הכנסת]] תקציבב־13 במרץ 2024. שכללהתקציב כלל הרחבה משמעותית של תקציב הביטחון וזאתעל לצדחשבון קיצוצים רבים בסעיפיםסעיפים אחרים. בנוגע לכספים הקואליציוניים, מתוך תקציב מתוכנן של 7.9 מיליארד ש"ח הסכים סמוטריץ' לקצץ 2.4 מיליארד (30%) לטובת המאמץ המלחמתי וזאת כהמשך לשימור כספים אלו בתקציב 2023. הכספים הקואליציוניים ב-2024 כוללים הגדלת קצבאות אברכים, תוספותותוספות שכר למורים בבתי ספר חרדיים וזאת בנוסף לאי ביטול משרדים ממשלתיים{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|תקציב המדינה 2024 - העלאת מסים בדלת האחורית: ב-2025 נשלם יותר דמי ביטוח לאומי ומס בריאות|0000018d-0bdc-daa5-a7cf-dffeeb010000|{{כ}}15 בינואר 2024}}}}. סמוטריץ' עיכב את הגשת התקציב לאישור הכנסת על מנת להעביר כמה שיותר כספים קואליציוניים לסטטוס של כספי תקציב רגילים תוך הפרת חוק יסוד משק המדינה על פיו אמור התקציב להיות מוגש לאישור עד 20 בינואר{{הערה|{{גלובס|אורן דורי|סמוטריץ'ברוב קיבלשל אישור62 משפטיח"כים: אלהתקציב הכספיםהמדינה הקואליציונייםלשנת שייכנסו2024 לתקציבאושר סופית|10014693441001473590|413 בפברוארבמרץ 2024}}}}.
====== הורדת דירוג האשראי של ישראל ======
באפריל 2023, במהלך כהונתו כשר האוצר על רקע [[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|הרפורמה המשפטית]], הורידה חברת דירוג האשראי [[מודי'ס]] את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" בטענהעל כירקע "הרשות[[הרפורמה המחוקקתהמשפטית והרשותבישראל המבצעת(2023)|הרפורמה הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית"המשפטית]]. בפברואר [[2024]], על רקע [[מלחמת חרבות ברזל]], הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2 עם תחזית דירוג שלילית, בין היתר בנימוק שהיעדר תכניות לסיום המלחמה ולחיזוק בטחונה של ישראל אחריה מגדילים את הסיכונים הפוליטיים ומחלישים את הרשות המבצעת והמחוקקת וכן את החוסן החברתי והפיסיקלי של המדינה. הייתה זו הורדת הדירוג הראשונה מאז החלה החברה לדרג את ישראל בשנת 1988{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|מודי'ס בדו"ח חמור על ישראל: הורידה בדרגה את דירוג האשראי ל-A2 עם תחזית שלילית|local_news/article/rkkyypqsa|9 בפברואר 2024}}}}{{הערה|{{ynet|גד ליאור|לראשונה אי פעם: מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל|economy/article/b5nb0g4xh|9 בפברואר 2024}}}}.
===חקיקה===
|
