אל עצמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 41:
הספר כתוב בצורת [[יומן]] שכותב נער, ציון כהן. ביומן הוא מתאר ב[[גוף (בלשנות)|גוף ראשון]] את סיפורו.
 
ציון גדל בשכונת מצוקה ב[[בית שאן]] למשפחה ממוצא [[יהדות תימן|תימנימרוקאי]] המתקשה לגדל אותו.{{הערה|שם=חוטר|{{mako|נטע חוטר|אכלו לי, שתו לי|30e1a106f228661006|culture-test_of_time|18 באוקטובר 2018}}}} אביו נמצא ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] ואמו מתגוררת עם גבר אחר ואינה מעוניינת לגדלו.{{הערה|שם=הספרנים}} אחרי שנשלח אל סבתו, שולחת אותו [[עובד סוציאלי|עובדת סוציאלית]] ל[[משפחה אומנת]] ב[[חיפה]]. המשפחה מנסה לקבל אותו לקרבה, אך נתקלת בהתנגדות מצדו ובפערים תרבותיים.
 
משפחת האמנה כוללת את אם המשפחה, צילה שרוני, [[פסיכולוג]]ית במקצועה, שמנסה לעזור לציון בלמידה ובתחום החברתי; בעלה אלימלך, [[עורך דין]]; ובנה הצעיר, ניר. המשפחה מגיעה מרקע מבוסס וקיים פער בין אורח חייהם לאורח החיים המוכר לציון. ניר נאלץ לקבל את ציון, שהולך איתו לאותה כיתה בבית הספר, ובמקרים רבים התנהגותו מתפרשת כשחצנית ומתנשאת כלפי ציון.