אל עצמי – הבדלי גרסאות

 

רון־פדר הייתה סטודנטית ועבדה ב[[האגודה לקידום החינוך ירושלים|אגודה לקידום החינוך]]. היא החליטה יחד עם בן זוגה להפוך את ביתם ל[[בית אומנה]] לילדים שהגיעו ממשפחות במצוקה והוצאו מביתם על ידי רשויות הרווחה. בין השנים 1972–1979 גרו בביתה 10 ילדים,{{הערה|שם=הספרנים}} וניסיון זה היווה השראה לספרים.{{הערה|שם=ליטמן|{{הארץ|שני ליטמן|בגיל 70, אחרי 400 ספרים, גלילה רון פדר עמית מספרת על הסוד של חייה|0000017f-e13b-d38f-a57f-e77b1b930000|8 בינואר 2020}}}} מאוחר יותר סיפרה רון־פדר-עמית שהיה קיים פער גדול בין ציפיותיה כשבחרה לפתוח את ביתה לבין המציאות, שבה הפער בין המשפחה האומנת לילדים עורר תסכול והילדים מוצאים מביתם בקלות על אף רצונם להישאר בהם.{{הערה|{{יוטיוב|uUysWaVM_9o||שם=גלילה רון פדר עמית מספרת על ניסיונה כאם אומנת, סמינר חרוב לאנשי מקצוע|תאריך=5 בפברואר 2002}}}} היא סיפרה שדמותו של ציון כהן נולדה כשהייתה עדה למקרה בו ילדה של חבריה, בת שלוש, תיקנה את העברית של אחד מילדי האומנה.