הרצי הלוי – הבדלי גרסאות

בעקבות המתקפה יצאה ישראל ל[[מלחמת חרבות ברזל]]. הרמטכ"ל הציג, ושר הביטחון וראש הממשלה אישרו גיוס מילואים בהיקף מסיבי, לגזרת הדרום ולגזרת הצפון המתוחה. במהלך הלחימה, ישראל זוכה לגיבוי צבאי ומדיני מסיבי מארצות הברית. בשלב הראשון ללחימה בדרום ישראל, נהרגו המחבלים בתוך שטח ישראל וסביבת עוטף עזה טוהרה. בשבועות הבאים הכין הרמטכ"ל את צה"ל לקראת הכניסה הקרקעית לתוך עזה, במטרה להשמיד את ארגון הטרור חמאס מבחינה שלטונית ולשלול את יכולותיו הצבאיות. במהלך חודש אוקטובר, האוגדות בדרום ביצעו סדרות אימונים ותרגילים ולקראת סוף החודש החלה הכניסה הקרקעית המסיבית. במלחמה נהרגו יותר מ-33,000 מתושבי רצועת עזה, זאת על פי פרסומי משרד הבריאות של החמאס, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה{{הערה|{{ynet||70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן"|news/article/hygek00ada#autoplay|30 בדצמבר 2023}}}}, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. ישראל פינתה 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם, ותושבי 22 יישובים ב[[מחוז הצפון|צפון ישראל]] קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור [[חזבאללה]] יעצים גם הוא את תקיפותיו. במהלך המלחמה הצליח צה"ל לבלום את [[המתקפה האיראנית על ישראל (2024)|המתקפה האיראנית על ישראל]].