המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
מאז תחילתם נרשמו מספר תחנות חשובות בציר ההיסטורי של המשחקים: עד 468 לפנה"ס עמדו המשחקים בסימן העליונות הספרטנית, ובשל השלכות תנועת ההגירה חלו שינויים בחוקי המשחקים, כשאף תושבים יווניים מחוץ ל[[חצי האי הבלקני]] הורשו ליטול חלק בתחרויות. עד שנת [[400 לפנה"ס]] היו המשחקים ביטוי להשפעה ה[[אתונה|אתונאית]] ומספר ימי המשחקים גדל לחמישה. עד שנת 338 לפנה"ס, שיקפו המשחקים את עליית קרנם של היוונים בני המושבות והזדקרות פעילותם הספורטיבית, בבחינת פועל יוצא להתמודדות היוקרתית בינם לבין ה"[[ברברים (קבוצת עמים)|ברברים]]" (מי שלא נחשב יווני). להבת התחרויות החלה דועכת בעקבות [[יוון תחת שלטון רומא|כיבושה של יוון על ידי רומא]] (146 לפנה"ס), כשהמקצוענות החליפה את הערך הקלאסי של המשחקים.
 
לבסוף, בוטלו המשחקים האולימפיים על ידי [[תאודוסיוס הראשון]] בשנת [[393]] בצו קיסרי מיוחד, כזה שאסר על כל קיום פולחן אלילי, או על ידי נכדו [[תאודוסיוס השני]] בשנת [[435]], כחלק מהפכת ה[[נצרות]] ל[[דת מדינה|דת המדינה]]. נוטנוסקופית
 
בנוסף, נשרף כליל המקדש של זאוס באש שהוצתה ברחבתו הקדושה בפקודת הקיסר [[תאודוסיוס השני]] ופסלו של זאוס, שהועבר ל[[קונסטנטינופול]], מרכזה של [[האימפריה הרומית המזרחית]], נשרף באש שפרצה בארמון המקומי. העמים הנודדים ששטפו את [[אירופה המרכזית]] והדרומית תרו באזור אולימפיה בחיפוש אחר שרידי אוצרות קדומים והפליאו במעשי [[ביזה]]. נהר סמוך פרץ את הסכר הקדום ומחק שרידים שנותרו בעמק אלפאיוס. נהר אלפיאוס שינה את מסלולו וכיסה את אתר המשחקים ב[[בוץ]] שלבסוף נהרס בידי [[רעידת אדמה]] ב[[המאה השישית|מאה השישית]]. בשלהי המאה ה-19 הגיעה לאולימפיה משלחת ארכאולוגית [[גרמניה|גרמנית]] אשר חשפה שרידים מהמשחקים העתיקים.