בית דין רבני – הבדלי גרסאות

 

מספר גופים פמיניסטיים, בהם "[[קולך]]", "[[מבוי סתום (עמותה)|מבוי סתום]]", "[[עמותת בת מלך]]" ו"[[מרכז צדק לנשים]]", טוענים כי המתדיינים אינם מבינים חלק גדול מפסקי הדין הניתנים בבית הדין, ובמקרים מסוימים המתדיינים לא מקבלים לידיהם את פסקי הדין בעניינם.{{הערה|{{ynet|רבקה לוביץ|כשהרב שרמן ביטל גיור של הרב גורן|3860707|10 במרץ 2010}} }} גופים אלו מעבירים ביקורת גם לגבי אופן התנהלות הדיונים, העדר שקיפות או רישום פרוטוקולים חלקי (לטענתם), וכן על נקיטת קו הלכתי הגורם לדבריהם לאפלייתן של נשים או לעיגונן, אף כשהן סובלות מ[[אלימות נגד נשים|אלימות]], ומתיר [[ביגמיה]].{{הערה|{{הארץ||הביגמיה אסורה, אבל לא על בנו של הרב|1.1084837|21 בפברואר 2006}}}} הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן משפטנים המצטרפים לעמדתה טוענים שעיון בנתונים מוכיח שאין בסיס לטענות אלו{{הערה| עו"ד דוד ברלינר [https://brdlegal.com/2020/06/30/%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%98-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%94-21// מסרבים, אבל הרבה פחות: סרבנות גט במאה ה-21.]}}.

 

ביקורת נוספת על בתי הדין הרבניים עולה בדבריו של נציב תלונות הציבור על שופטים לשעבר, אליעזר ריבלין, שקבע בדוח משנת 2016 כי "הדיינים אינם מפנימים די את כללי הצדק הטבעי ואת כללי האתיקה החלים עליהם".{{הערה|נציבות תלונות הציבור על שופטים, [https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/account דין וחשבון שנתי לשנת 2015], ירושלים 2016, עמ' 17}} מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2020 הצביע גם הוא על נורמות שיפוטיות ירודות בבתי הדין הרבניים בהשוואה לערכאות שיפוטיות אחרות. המחקר מצא כי 32.7% מן התלונות על דיינים בבתי הדין הרבניים בשנים 2008–2019 נמצאו מוצדקות, לעומת שיעור נמוך של בין 8% ל-16% בערכאיות המשפטיות הלא דתיות. נמצא גם כי רבות מן התלונות המוצדקות על דיינים נגעו למהות הנורמות השיפוטיות: 30% מהתלונות המוצדקות על דיינים היו בקטגוריה של "פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי", לעומת 10% בכל יתר הערכאות השיפוטיות. המחקר טען כי הנורמות השיפוטיות הירודות בבתי הדין הרבניים באות לידי ביטוי במעורבות של גורמים חיצוניים בהחלטות של בית הדין, במעורבות של דיינים מכהנים בהליכים משפטיים הנוגעים למקורביהם תוך ניגוד עניינים, בפגיעה בזכות של המתדיינים להשמיע טענות ובהיעדר מזג שיפוטי ראוי מצד הדיינים. בנוסף, הצביע המחקר על תופעות של תמיכה ציבורית של דיינים במפלגות פוליטיות ועל השפעות של אינטרסים מפלגתיים על הניהול השוטף של בתי הדין. מנגד, המחקר הצביע על כך שאיכות השירות בבתי הדין השתפרה מאוד לאורך השנים, ושמידת שיתוף הפעולה של בתי הדין הרבניים עם גורמי הרווחה עדיפה על זו של השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה.{{הערה|אריאל פינקלשטיין, [https://www.idi.org.il/media/15603/rabenical.pdf בתי הדין הרבניים: שירות דת או ערכאה שיפוטית?], המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020}}