תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 2.52.195.4 (שיחה) לעריכה האחרונה של איש עיטי
עריכה כל הפוסקים מתירים לעלות להר הבית בימינו, רק עקב חוסר ידע איפה היה בדיוק בית המקדש שאליו כל הפוסקים אוסרים לעלות אומרים לא להכנס. (ולא בגלל קדושתו)
שורה 153:
המקום המקודש ליהדות הוא [[ארץ ישראל]], שנקראת במסורת היהודית גם בשמות "ארץ הקודש", "ארץ החיים" ובתארים חיוביים נוספים. על פי האמונה היהודית, האל נתן את הארץ הזו לעם ישראל על מנת שיוכלו לקיים בה אוטונומיה יהודית. בהלכה קיימת [[מצוות יישוב ארץ ישראל]], ועל פי חלק מ[[פוסק]]י ה[[הלכה]] אף יש להימנע מיציאה מהארץ למטרות שאינן הכרחיות. לגבי שאלת הקמת [[ישראל|המדינה היהודית]] בימינו, נחלקו הפוסקים בין אלה הרואים בהקמתה מצווה, לבין המתנגדים ל[[ציונות]], בין היתר מטעמים של איסור של "דחיקת הקץ" ו"[[שלוש השבועות]]".
 
גם בארץ ישראל עצמה יש מדרגות בקדושה, כאשר העיר המקודשת ביותר ליהדות היא [[ירושלים]], שבה שכן [[בית המקדש]]. [[הר הבית]], שעליו שכן המקדש, הוא האתר המקודש ביותר ליהדות בארץ ובעולם כולו, ובשל קדושתו חלק מהפוסקים אף אוסרים לעלות אליולהר הבית בימינו אלה עקב חוסר ידע איפה היה מיקומו המדויק של המקדש, שאליו אסור לעלות בימינו לפי כל הדעות.{{הערה|{{בבלי|מכות|יד|ב}}, שכן ב[[ספר במדבר]] פרק [[s:במדבר יט/טעמים#יג|י"ט]], פסוקים [[s:קטגוריה:במדבר יט יג|י"ג]] ו-[[s:קטגוריה:במדבר יט כ|כ']] מוזכר האיסור לעלות למקדש ללא טהרה מ[[טומאת מת]] (שאפשר להיטהר ממנה רק על ידי [[אפר פרה אדומה]] שאינו בנמצא בימנו).}}. אף בתוך הר הבית יש דרגות בקדושה - הנקודה המקודשת ביותר היא [[קודש הקודשים]]. העיר השנייה בקדושתה ליהדות היא [[חברון]] - שב[[מערת המכפלה]] שבה קבורים לפי המסורת [[האבות]] ו[[האמהות]]. ערים קדושות נוספות הן [[טבריה]] ו[[צפת]], שבהן התרכז רוב היישוב לאחר הגלות, וכן קבורים שם כמה מגדולי חכמי ישראל בזמן הגלות, כמו ה[[רמב"ם]], רבי [[יוסף קארו]], [[האר"י]] ועוד מסורות על קבורת [[תנאים]] מסוימים כמו [[רבי מאיר בעל הנס]] ועוד.
 
==זרמים וקבוצות ביהדות זמננו==