|
[[קובץ:Cerberus rynchops Andamans.jpg|ממוזער|200px|Cerberus rynchops]]
[[קובץ:Boa dumerili.jpg|ממוזער|200px|[[חנק דומריל מלגשי]]]]
'''נחשים''' ([[שם מדעי]]: Serpentes) הם [[זוחלים]] [[אוכלי בשר|טורפים]] חסרי [[גפיים]], בעלי גוף מאורך ומכוסה ב[[קשקש]]ים. ישנם כ-4,100 מינים של נחשים מ-30 משפחות. נחשים מהווים תת-[[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] של סדרת ה[[קשקשאים]], ושייכים לקבוצה ה[[אופידיה]].
== אנטומיה ==
הנחשים, כשאר הקשקשאים, עטויים במעטה קשקשים מחומר קרני, אשר אותו משילים מספר פעמים בתקופת חייהם. העור הישן נקרא "נֶשֶׁל" (כך גם אצל חרקים). עקב התארכות גופם, איבריהם הפנימיים של הנחשים מוארכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים בזה אחר זה ולא זה לצד זה. בעזרת מערכת שרירים חזקה שמונה עד 400 חוליות מתפתל הנחש וכך מתקדם.
לנחשים [[אוזן|אוזן פנימית]] בלבד, שמחוברת ישירות לעצם [[הלסת התחתונה]], שנמצאת על הקרקע כשהם זוחלים. באופן זה, יכולים הנחשים לחוש זעזועים בקרקע. בנוסף, מחקרים הראו שלפחות חלק מהנחשים יכולים לחוש [[צליל]]ים ב[[תדר]]ים נמוכים, שיוצרים רעד ב[[גולגולת]] ומגיעים לאוזן הפנימית.{{הערה|Christian Bech Christensen et al., "[https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22189777/ Hearing with an atympanic ear: good vibration and poor sound-pressure detection in the royal python, Python regius], ''Journal of Experimental Biology'' 215 (2) (2012)}}
ראיית הנחשים גם היא אינה מיטבית. ישנם נחשים כמו ה[[עכסנים]] אשר מסוגלים לחוש קרינה [[תת-אדום|תת-אדומה]], הנפלטת מגופו של טרף פוטנציאלי, באמצעות גומות חישה מיוחדות הממוקמות בין העיניים לנחיריים. הנחשים הם בעלי חוש [[ריח]] מפותח ביותר, והוא חושם המרכזי. הנחש מוציא את לשונו ואוסף את [[מולקולה|מולקולות]] הריח ומעבירן ל"[[איבר יעקובסון]]" הנמצא ב[[חך]] העליון שלהם. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח. אפשר לומר שהנחש "טועם" את הריח.
גפיים קדמיות אינן קיימות באף אחד מהנחשים המוכרים, זאת עקב [[אבולוציה]] של גנים המכונים [[גני HOX|גני הוקס]], השולטים ב[[מורפוגנזה]] של הגפיים. לשלד הצירי של ה[[אב קדמון משותף|אב הקדמון המשותף]] של הנחשים, כמו רוב [[בעלי ארבע רגליים|הטטרפודים]] האחרים, היו התמחויות אזוריות המורכבות מ[[חוליה (אנטומיה)|חוליות]] צוואריות, חזה, מותן (גב תחתון), [[עצם העצה]] (אגן) והזנב. מוקדם באבולוציה של הנחש, ביטוי גנים מקבוצת הוקס בשלד הציר האחראי על התפתחות בית החזה הפך לדומיננטי, כך שלמעשה רוב השלד של הנחש הוא בית חזה מורחב ביותר. הצלעות נמצאות אך ורק על חוליות החזה. חוליות הצוואר, המותניים והאגן מופחתות מאוד במספרן (רק 2–10 חוליות מותניות ואגן קיימות), בעוד שרק זנב קצר נותר מחוליות הזנב. עם זאת, הזנב עדיין ארוך מספיק כדי להיות בעל חשיבות במינים רבים, והוא עבר התאמות בנחשי מים ובנחשים [[חיות שוכנות עצים|שוכני עצים]].
באזור שבו נמצא אגן הירכיים (אצל [[לטאות]] לדוגמה) – נמצא [[פתח ביב|הביב]]. הביב הוא חור שמשמש את הקשקשאים הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. כשאר הקשקשאים, לזכר שני אברי מין.
נחשים הם [[פויקלותרמיים]] (או במינוח השגוי: 'בעלי דם קר'), כשאר הזוחלים. כלומר, [[טמפרטורה|טמפרטורת]] גופם תלויה במקורות חיצוניים בשל רמת [[מטבוליזם]] נמוכה יחסית, ועל כן מווסתת באמצעים התנהגותיים בעיקרם. כפועל יוצא מכך רמת פעילותם תלויה בטמפרטורת הסביבה: כשהטמפרטורה עולה, עולה רמת פעילותם, ולהפך. אך כאשר הטמפרטורה גבוהה מדי, רמת פעילותם לא תעלה אלא תרד, כיוון שהם אינם פעילים בתנאים קיצוניים, כשאר בעלי החיים האקטותרמיים.
נחשים גדלים במהירות עד התבגרותם, אך גדילתם נמשכת גם לאחר ההתבגרות, במשך כל ימי חייהם, בדומה לבעלי חיים רבים שאינם יונקים. גְדול הנחשים הקיים בימינו הוא ה[[פיתון מרושת|פיתון המרושת]], שאורכו עשוי להגיע עד לכ־10 מטרים, והכבד ביותר הוא [[אנקונדה כהה]] שמשקלה עשוי להגיע לכ־250 קילוגרם. בשנת [[2009]] נתגלו ב[[קולומביה]] מאובנים של [[טיטאנובואה]], סוג של נחש ענק שלא היה ידוע קודם לכן, שחי בעידן ה[[פלאוקן]]. אורכו נע בין 12 ל-15 מטרים, ומשקלו היה למעלה מטונה. סוג זה נחשב לנחש הגדול ביותר שהתגלה עד כה.
|
