קומונה – הבדלי גרסאות

'''קוֹמוּנָה''' (ב[[עברית]], על פי החידוש העכשווי של [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''מִשְתָּף'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|352|103070_1|מִשְתָּף}}}}) הוא מבנה חברתי בו קבוצת בני אדם שאינם בהכרח קרובי דם, מתארגנים באופן וולונטרי כחברה שיתופית בנכסיה, בייצור ובצריכה. חלק מן הקומונות מנסות למעשה להוות מעין "[[משפחה מורחבת]]" המבוססת על יחסי [[אינטימיות]] חברתית, שיתוף חומרי, רגשי ורוחני תוך שוויון מעמדי כלכלי ופוליטי. רעיון הקמת הקומונה ואף ברית בין קומונות הוא נדבך מרכזי בניסיון לצמצום יחסי כוח ושליטה של אדם באדם מה שכונה בפי [[מרטין בובר]] "צמצום העודף הפוליטי". כלי חברתי זה משמש בתפיסות כ[[נצרות]] הקדומה, ה[[אנרכיזם]], וה[[סוציאליזם אוטופי|סוציאליזם האוטופי]] כמכשיר ליצירת שינוי חברתי מלמטה ולהביא לחברה אלטרנטיבית.

 

 

מקובל לראות כ"מקור הקומונות" המערביות את ההתפתחות הקומונלית ב[[ארץ ישראל]] ב[[תקופת בית שני]]. עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] ומגילות שנשתמרו מציינות כי [[כת]] ה[[איסיים]] (מ[[מצדה]]) וכן כת ים המלח ([[מגילות קומראן]], יש הטוענים כי מדובר למעשה באותה כת), קיימו באותה תקופה אורח חיים שיתופי-דתי. יש האומרים כי הנוצרים הראשונים הושפעו מהם וקיימו אף הם אורח חיים שיתופי בהתבסס על הכתוב ב[[מעשי השליחים]]: "וכל-המאמינים התאחדו יחד וכל-אשר להם היה לנחלת כלם. וימכרו את-אחזתם ואת-רכושם ויחלקו לכלם לאיש איש די מחסורו. ויום יום היו שקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את-הלחם בבית בבית" (פרק ב' פסוקים 44–46).