פנחס רוזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 147.235.217.155 (שיחה) לעריכה האחרונה של Neriah
תגיות: שחזור שוחזרה
שורה 16:
| תאריך עלייה = [[1931]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד המשפטים|שר המשפטים]]
|למניין=1
|התחלת כהונה=[[14 במאי]] [[1948]]
שורה 63:
}}
}}
'''פנחס רוזן''' (במקור: '''פליקס רוזנבליט'''; [[1 במאי]] [[1887]] – [[3 במאי]] [[1978]]) היה [[פוליטיקאי]] [[ישראלים|ישראלי]]. יסד את מפלגת [[עלייה חדשה]] והיה ממייסדי [[המפלגה הפרוגרסיבית]] ובהמשך, ממקימי [[המפלגה הליברלית הישראלית|המפלגה הליברלית]] וממנהיגי [[ליברליםהליברלים עצמאייםהעצמאים|המפלגה הליברלית העצמאית]], חבר [[מנהלת העם]] ומחותמי [[מגילת העצמאות]], [[חבר הכנסת]], חבר [[עיריית תל אביב-יפו|מועצת עיריית תל אביב]] ו[[משרד המשפטים|שר המשפטים]] הראשון של [[ישראל|מדינת ישראל]], תפקיד שבו כיהן מהממשלה הראשונה ועד לתשיעית (למעט השלישית).
 
== תולדות חייו ==
[[קובץ:פנחס רוזן.jpg|ממוזער|שלט רחוב על שמו של פנחס רוזן בעיר נתניה]]
נולד בשם '''פליקס רוזנבליט''' (Felix Rosenblüth) לפאני ושלום שמואל רוזנבליט, במשפחה בת חמישה ילדים ב[[ברלין]] בירת [[הקיסרות הגרמנית]].
הוריו באו ממשפחה עשירה שומרת מצוות מנאמני [[נאו-אורתודוקסיה (יהדות)|תורה עם דרך ארץ]] מהונגריה. אחיו הבכור, מרטין מיכאל (לימים, פעיל קרן היסוד), אחיו ד"ר [[ליאו רוזנבליט]], אחותו מלכה (מלי) הייתה אשת ד"ר [[פליקס דנציגר]] ואחיו הצעיר יוסף רוזן (רוזנבליט) היה בעלה של [[קטה דן (דניאלביץ)]]. הוא גדל במסינגוורק (מפעל לייצור [[פליז]]), בה למד תורה ומדעים. בגיל 18 החל ללמוד באוניברסיטאות [[אוניברסיטת פרייבורג|פרייבורג]] ו[[אוניברסיטת הומבולדט של ברלין|ברלין]], ובשנת [[1908]] הוסמך ל[[משפטים]]. בראשית לימודיו היה בין המייסדים של ברית סטודנטים יהודית-[[ציונות|ציונית]].
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שירת ב[[צבא הקיסרות הגרמנית|צבא הגרמני]] והיה ל[[קצין]] ב[[דרגה|דרגת]] סגן ראשון.
לאחר תום [[מלחמת העולם הראשונה]] התגייס כולו לרעיון הציוני, ובין השנים [[1920]]–[[1923]] היה יושב ראש [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]].
לאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]] לכהן כנציג [[ההסתדרות הציונית]] בהנהלת [[סולל בונה]]. בשנים [[1926]]–[[1931]] יצא בשליחות ציונית ל[[לונדון]], שם עבד בצמוד ל[[חיים ויצמן]] כחבר [[ההנהלה הציונית]] ומנהל מחלקת הארגון שלה. בשנת 1931 חזר לארץ ישראל, ועסק בעריכת דין ובפעילות פוליטית. כש[[עליית הנאצים לשלטון|עלו הנאצים לשלטון בגרמניה]] מיקד רוזן את פעילותו הציבורית בסיוע לעולים מגרמניה והיה בין מייסדיה ומנהליה של חברת ההעברה ומהמייסדים של [[ארגון יוצאי מרכז אירופה]].
היה חבר [[עיריית תל אביב-יפו|מועצת עיריית תל אביב]] בין השנים [[1935]]–[[1948]].
בשנת [[1942]] ייסד את מפלגת [[עלייה חדשה]] (של עולי [[מרכז אירופה]] ובעיקר גרמניה) והנהיג אותה. היה חבר [[מנהלת העם]] ומחותמי [[מגילת העצמאות]] (בשם פליכס רוזנבליט, שאותו [[עברות|עִברת]] לבקשת [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]).
 
עם הקמת המדינה היה ממייסדי [[המפלגה הפרוגרסיבית]], שהייתה איחוד של מפלגת "עלייה חדשה" עם תנועת [[העובד הציוני]] ו[[הציוניםציונים כלליים|ציונים הכללייםכלליים א']]. עמד בראש המפלגה הפרוגרסיבית וכיהן כ[[משרד המשפטים|שר המשפטים]] מטעמה בכל הממשלות הראשונות של ישראל, עד לתום כהונת [[ממשלת ישראל התשיעית|הממשלה התשיעית]] ב-[[2 בנובמבר]] [[1961]] (למעט [[ממשלת ישראל השלישית|הממשלה השלישית]], שכיהנה כשנה ורבע מאוקטובר 1951 עד דצמבר 1952). בשנת 1950 הוטל עליו להקים את הממשלה על ידי הנשיא ויצמן, והוא הקים ממשלה בראשות בן-גוריון{{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|פוליטיקאי בכיר הרכיב ממשלה - וזז הצידה לטובת מנהיג אחר. זה כבר קרה ב-1961|3439100|1 ביוני 2021}}}}. בשנת 1961 היה בין מקימי [[המפלגה הליברלית הישראלית|המפלגה הליברלית]] (איחוד בין מפלגת [[הציונים הכלליים]] ובין המפלגה הפרוגרסיבית) והיה בין ראשיה עד שנת [[1965]]. עם יסוד [[גח"ל]], פרש מהמפלגה הליברלית, עם יוצאי המפלגה הפרוגרסיבית, והיה מנהיג [[ליברליםהליברלים העצמאים|המפלגה הליברלית עצמאייםהעצמאית]].
 
בתפקידו כשר המשפטים זכה רוזן להערכה ותמיכה רבה מכל קצוות המערכת הפוליטית. חברי הכנסת נהגו לא אחת להחמיא לו ולתפקודו כשר מעל במת הכנסת. הגדיל לעשות ח"כ [[יצחק קורן]], אשר בנאום במסגרת דיוני התקציב של שנת 1961 אמר בפתח דבריו כי לדעתו רוזן הוא "אחד האישים הדגולים, וזכויות רבות לו בהנחת יסודות המשפט והצדק במדינה".