חילונים – הבדלי גרסאות

 

== תפיסות ואמונות ==

 

מספר מחקרים ניסו לכמת את חשיבותם של ה[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] וה[[נורמה|נורמות]] באורח חייהם של חילונים ודתיים, בישראל ובמדינות נוספות. מחקר [[אימפקט פקטור|מצוטט רבות]] בנושא זה הוא של הפסיכולוג החברתי [[שלום שוורץ (פסיכולוג)|שלום שוורץ]], שפיתח תאוריה פסיכולוגית נפוצה להגדרת ערכים אנושיים בסיסיים {{אנג|Theory of Basic Human Values}}. במחקר זה נמצא שהציר שמגדיר עד כמה אדם דתי נמצא ב[[מתאם]] עם ערכים מסוימים הן בישראל והן במדינות נוספות שנבדקו באירופה. בישראל, אותו ציר דתיות נמצא במתאם גם עם הגדרתו העצמית של יהודי ישראלי כ"חילוני", "מסורתי", "דתי" או "חרדי". במחקר זה נמצא כי חילונים ישראלים, בדומה לאנשים הפחות דתיים בשאר המדינות במחקר, קושרים את עצמם לערכים של "[[אוניברסליזם]]", "הישגיות", "יוקרה חברתית", "[[נהנתנות|הדוניזם]]", "פתיחות לשינוי", "הכוונה עצמית", ולעומת זאת מביעים פחות הזדהות עם ערכים של "מסורת", "קונפורמיות", "יציבות וביטחון" ו"נדיבות".{{הערה|Schwartz, S. H., & Huismans, S. (1995). Value priorities and religiosity in four Western religions. Social Psychology Quarterly, 88-107|כיוון=שמאל}} ממצאים אלו אושרו ברובם במחקר [[מטא-אנליזה]] שכלל אלפי משתתפים מ-15 מדינות, כאשר בישראל המתאם השלילי ביותר של דתיות (היינו, החיובי ביותר של חילוניות) היה עם ערך האוניברסליזם.{{הערה|