חילונים – הבדלי גרסאות

מספר מחקרים ניסו לכמת את חשיבותם של ה[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] וה[[נורמה|נורמות]] באורח חייהם של חילונים ודתיים, בישראל ובמדינות נוספות. מחקר [[אימפקט פקטור|מצוטט רבות]] בנושא זה הוא של הפסיכולוג החברתי [[שלום שוורץ (פסיכולוג)|שלום שוורץ]], שפיתח תאוריה פסיכולוגית נפוצה להגדרת ערכים אנושיים בסיסיים {{אנג|Theory of Basic Human Values}}. במחקר זה נמצא שהציר שמגדיר עד כמה אדם דתי נמצא ב[[מתאם]] עם ערכים מסוימים הן בישראל והן במדינות נוספות שנבדקו באירופה. בישראל, אותו ציר דתיות נמצא במתאם גם עם הגדרתו העצמית של יהודי ישראלי כ-"חילוני", "מסורתי", "דתי" או "חרדי". במחקר זה נמצא כי חילונים ישראלים, בדומה לאנשים הפחות דתיים בשאר המדינות במחקר, קושרים את עצמם לערכים של "[[אוניברסליזם]]", "הישגיות", "יוקרה חברתית", "[[נהנתנות|הדוניזם]]", "פתיחות לשינוי", "הכוונה עצמית", ולעומת זאת מביעים פחות הזדהות עם ערכים של "מסורת", "קונפורמיות", "יציבות וביטחון" ו"נדיבות".{{הערה|Schwartz, S. H., & Huismans, S. (1995). Value priorities and religiosity in four Western religions. Social Psychology Quarterly, 88-107|כיוון=שמאל}} ממצאים אלו אושרו ברובם במחקר [[מטא-אנליזה]] שכלל אלפי משתתפים מ-15 מדינות, כאשר בישראל המתאם השלילי ביותר של דתיות (היינו, החיובי ביותר של חילוניות) היה עם ערך האוניברסליזם.{{הערה|