מחלוקת קורח ועדתו – הבדלי גרסאות

'''היי לכולם מחלוקת קורח ועדתו''' הוא סיפור מקראי, המופיע ב{{תנ"ך|במדבר|טז}}{{הערה|הסיפור נזכר גם ב{{תנ"ך|דברים|יא|ו|}}, וב{{תנ"ך|תהילים|קו|טז|יח}}.}}. [[קורח]] ו־250 אנשים מבני ישראל, יחד עם [[דתן ואבירם]] ו[[און בן פלת]] מ[[שבט ראובן]], ערערו על מעמדו של [[משה]] כמנהיג, ועל מעמדו של [[אהרן]] כ[[כהן גדול]], בטענה: {{ציטוטון|כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'}} ({{תנ"ך|במדבר|טז|ג|קצר=כן}}). משה הציע לעדת קורח לעשות מבחן, שיוכיח במי בחר ה' להנהיג את בני ישראל. במהלך המבחן, קורח, מאתיים וחמישים הנשיאים ואהרן יחזיקו כולם [[מחתה]] שבתוכה [[קטורת הסמים|קטורת]]. בתגובה לתמיכתו של העם במרד, ה' הזהיר את משה ואהרן להתרחק מהמחנה, כיון שהוא עומד להשמיד את כל [[שבטי ישראל|עם ישראל]]. לאחר שמשה התחנן לפני ה', ה' הסכים לוותר על העונש לכל העם. לאחר מכן, משה הלך אל אוהלי קורח דתן ואבירם והכריז, שאם הם ימותו מוות טבעי, זה סימן שמשה בדה את הדברים מליבו, אבל אם האדמה תפער את פיה ותבלע אותם, זה סימן ש[[משה]] [[נביא]] אמת. באותו רגע, משפחתם וכל [[רכוש|רכושם]], נבלעו באדמה. באותו רגע, מאתיים וחמישים מקטירי הקטורת נשרפו באש.