ישראל פרידמן (רוז'ין) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הרחבה
שורה 52:
הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן, שהיה אז לבוש האדמ"ורים) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאוונען שטיבל" (חדר תפילה). הוא נהג לנסוע במרכבה מפוארת. הנהגתו התמוהה הייתה מנומקת על ידו שזה "הטעיית ה[[סטרא אחרא]]" וירידה ל"[[קליפות]]" על מנת לדלות "[[ניצוצות (קבלה)|ניצוצות]]".
 
על אף אורח חייו הראוותני הוא עצמו היה מתנהג בקדושה ובפרישות, הדבר התבטא בעיקר בכמות אכילתו הזעירה ובמיעוט שינתו. הוא העיד על עצמו (כרבי [[יהודה הנשיא]] בשעתו): "לא נהניתי מהעולם הזה כלל"{{הערה|מכתב רבי אלימלך מגרודז'יסק לרבי חיים מצאנז. פורסם על ידי מאיר וונדר בקובץ סיני פא'.}} סופר עליו שהיה הולך עם נעלי זהב ללא סוליה כדי לא להנות מהעוה"ז. עוד דבר שבזכותו התפרסם הרוז'ינר היה בשל דבקותו המתמדת בה'. כל דבריו ואפילו תנועותיו היו מדודים ושקולים בפלס ונעשו מתוך דביקות ומתינות מיוחדת שהביאה להתפעלותם של צדיקי דורו{{הערה| ראה בענין הנ"ל ב'נר ישראל'(בכרכים ד' עד ו'.) של ר' דוב שטרן שהביא ממקורות מוסמכים על קשריו עם צדיקי דורו שהפליגו בקדושתו.}}.
 
באביב של שנת [[תקצ"ח]], בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון ה[[צאר]]. הוא הואשם שציווה להרוג שני [[מוסר (הלכה)|מוסרים]] (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על [[השתמטות ממס|העלמות מס]] בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים ב[[מפקד אוכלוסין]]). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת [[שוחד]] שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, להבריח את הגבול הרוסי ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת [[ה'תר"ב|תר"ב]], באחוזת "פוטוק" שבעיירה [[סדיגורא]] הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[בוקובינה]] שבאותה תקופה הייתה חלק מ[[האימפריה האוסטרו הונגרית]], שם המשיך את דרכו המלכותית.