סלאח א-דין – הבדלי גרסאות

'''סלאח א-דין''' ([[ערבית]]: '''صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب''', [[תעתיק]] מדויק: '''צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב'''; משמעות שמו: "צדקת האמונה"; ב[[כורדית]]: '''سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی''', Selah'edînê Eyubî{{כ}}; בספרות המערב הוא מוכר בשם "סלאדין" (Saladin){{כ}}; [[1137]]/[[1138|8]] – [[4 במרץ]] [[1193]]) ייסד את [[השושלת האיובית]] ב[[מצרים]] וב[[סוריה]], שהייתה [[כורדים|כורדית]] במוצאה. ידוע הן בעולם ה[[אסלאם|מוסלמי]] והן בעולם ה[[נצרות|נוצרי]] על מנהיגותו והצלחותיו ה[[צבא]]יות, שרוככו באבירותו ובטבעו הרחום בזמן [[מסעות הצלב]], אך לא זה היה טבעו האמיתי מאחר ויזם ופיקד על [[רצח עם]] [[שומרונים|בשומרונים]] בארץ ישראל.