פרשת כרמלה בוחבוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
שורה 13:
 
==ההליכים המשפטיים==
לאחר שהרגה את בעלה [[מעצר|נעצרה]] בוחבוטכרמלה. [[פרקליטות המדינה|פרקליטות]] [[מחוז הצפון (ישראל)|מחוז הצפון]] החליטה להאשים אותה בהריגה ולא ב[[רצח]], משום שלדעת אנשיה לא התקיימו באותו מקרה דרישות החוק לשם הרשעה ברצח. בכל תקופת המשפט היא הייתה מאושפזת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] עם תסמיני [[דיכאון]].
 
ב-[[12 בספטמבר]] [[1994]] [[הרשעה|הורשעה]] בוחבוטכרמלה על ידי [[בית המשפט המחוזי בנצרת]] בהריגה על פי [[הודאה|הודאתה]]. הרכב ה[[שופט]]ים גזר עליה עונש של שבע שנות מאסר.
 
===פסק הדין של בית המשפט העליון===
בוחבוטכרמלה הגישה [[ערעור]] לבית המשפט העליון על חומרת העונש. הערעור נדון בפני הרכב השופטים [[גבריאל בך]], [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]] ו[[דליה דורנר]], וההרכב נתן את פסק דינו ב-[[14 באוגוסט]] [[1995]].
ראש ההרכב, השופט בך, מצא כי המקרה שלפניו הוא יוצא דופן בין מקרים אחרים שבהם נדון נאשם במעשה אלימות שעשה אותו בעקבות התגרות קשה וקנטור חמור מצד קרבן העבירה. הוא סקר בפסק דינו את מסכת ההתעללות הקשה והממושכת שעברה על בוחבוט מידי בעלה וציין כי זו תוארה אף ב[[כתב אישום|כתב האישום]] שהוגש נגדה על ידי הפרקליטות. בך ציין כי שני ילדיה של כרמלה העידו במשפט לטובתה על משטר הטרור שהנהיג אביהם בבית כלפיה, ושלטענתם מנע מהם להתערב לטובתה. כמו כן גם אביו ואחיו של בוחבוט העידו לטובתה של כרמלה, ותיארו את התנהגותה נוכח ההתעללות בה כאצילית, והכו על חטא על כך שלא פנו ל[[משטרה]] בנוגע למעשיו של בעלה מפני שפחדו מפניו לטענתם.
בך הצדיק את הטלת עונש ה[[מאסר בפועל]] על בוחבוטכרמלה, מן הטעם שגם מי שאיבד צלם אנוש זכאי להיענש רק על ידי [[בית משפט]], משום שקרבן עבירה אינו רשאי למצות את הדין כלפי מי שפגע בו ומשום שהטלת עונש קל מדי עלולה לעורר נשים מוכות אחרות לפגוע בגברים המכים אותן.
 
בך כתב: {{ציטוט|עם כל הערכתנו את הצורך להשית עונש ממשי על מי שגורם למות אדם, הרי בשר ודם אנו, ואין אנו פועלים תוך נטרול הרגש האנושי. אחרי שקילת כל הגורמים עמדתי היא כי [[רגש]] ה[[צדק (מוסר)|צדק]] לא יכול להשלים עם כך שאישה זו, שמעשי טרור זוועתיים כאלה עברו עליה, תהיה נמקה בכלא זמן כה רב. }}