אנטישמיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שיניתי דבר שלא היה כתוב, ונכון מאוד שחייב שאנשים יראו את זה. תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
[[קובץ:1893 La-Libre-Parole-antisemitische-Karikatur.jpg|200px|ממוזער|איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו]]
[[קובץ:Antisemitic graffiti in Oslo, 1941.jpg|280px|ממוזער|[[גרפיטי]] ופוסטרים אנטישמיים ב[[נורווגיה]] תחת השלטון הנאצי, 1941. בחזית: "הפרזיט היהודי תפס אותנו, 9 באפריל"; מימין: "[[ארץ ישראל|פלשתינה]] קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה."]]{{איחוד|אנטי-יהדות|אנטישמיות}}
'''אַנְטִישֵׁמִיּוּת''' הוא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת [[יהודים]]. אלו אנשים שלא מבינים שום דבר! הרוב שלהם הם צעירים שאינם מבינים באמת, הם תומכים בזה רק בגלל שזה "טרנד".
'''אַנְטִישֵׁמִיּוּת''' הוא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת [[יהודים]]. מונח רווח שקדם לאנטישמיות היה שנאת ישראל. אנטישמיות נחשבת לסוג של [[גזענות]]. למרות הפירוש המילולי של המונח, "נגד [[שמיים (עמים)|[העמים] השֵמִיִים]]", אשר ביניהם נמנים בין היתר היהודים (כולל אתיופים), ה[[ערבים]] (על שמו של [[שם בן נח]], על פי ה[[היסטוריוגרפיה]] ה[[מקרא]]ית), לרוב<ref>לעתים התייחס המונח "אנטישמיות" לשנאת "[[הגזע השמי]]" בכללותו; כך למשל, [[ויקטור בראר]] התייחס ליחס השלילי כלפי ה[[פיניקים]] במאה ה־19 כ"אנטישמיות מלומדת, ו[[עדיה חורון]] ייחס לאותו יחס "נימה אנטישמית". ראו: Victor Bérard'', [[s:FR:Bérard_-_La_résurrection_d’Homère,_1930/1|La Résurrection d'Homère - Tome 1]]'', Bernard Grasset, Paris, 1930, p. 73 (מתורגם על־ידי [[שאול טשרניחובסקי]] ב[https://benyehuda.org/read/7024 אחרית דבר לאודיסיאה]); {{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=303}}</ref> מתייחס המושג אנטישמיות לשנאת יהודים בלבד, ולא לציון שנאה כלפי [[הגזע השמי]] כולו. במהלך המאה ה-20 התקבל המונח בשפה העברית ובשפות אחרות במשמעות של עוינות או שנאה ליהודים הכולל את כל צורות האיבה כלפי יהודים במהלך ה[[היסטוריה]].▼
▲
הסיבות לאנטישמיות במהלך ההיסטוריה הן רבות, ובהן: שנאה על רקע [[דת]]י, שנאה על רקע [[כלכלה|כלכלי]]-[[חברתי]], שנאה על רקע [[תרבות]]י ושנאה על רקע גזעני. בהיסטוריוגרפיה נהוג לחלק את האנטישמיות ל'''אנטישמיות מסורתית''' ול'''אנטישמיות מודרנית''', כאשר האנטישמיות המודרנית נבנתה כקומה נוספת מעל לאנטישמיות המסורתית, עם מאפיינים ייחודיים משלה.
| |||