בית המקדש – הבדלי גרסאות

 

[[בית המקדש הראשון]] נבנה, על פי המקרא, בידי שלמה המלך על הר המוריה, בשנת 480 ל[[יציאת מצרים]]. [[חז"ל]] תיארכו זאת לשנת 2928 ל[[מניין השנים בלוח העברי#לאדם הראשון|בריאת העולם]]. במחקר{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}} נהוג לתארך את התקופה ל־930–970 לפנה"ס. לפי המקרא בית המקדש הראשון היה מקום משכנו של [[ארון הברית]], כפי שהיה [[המשכן]] לפניו{{הערה|שם=שמא|{{תנ"ך|שמואל א|ד}}}}. בית המקדש הראשון נחרב על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. על פי [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]] היה זה בשנת 3339 [[לבריאת העולם]] (431 לפנה"ס), ועל פי המחקר היה זה בשנת 586 לפנה"ס.

 

כ-70 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]] הראשון, נבנה [[בית המקדש השני]] על ידי עולי בבל בראשית [[שיבת ציון]]. לפי המקרא הם עלו בעקבות [[הכרזת כורש]] ובראשם עמד [[זרובבל]]. המלך [[הורדוס]] (19 לפנה"ס) [[מקדש הורדוס|שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי]]. בימי בית שני, לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: [[סנהדרין]] הגדולה), שישב ב[[לשכת הגזית]] והורה [[הלכה]] לעם ישראל{{הערה|תוספתא [[מסכת חגיגה]] פרק ב הלכה ט; {{בבלי|סנהדרין|פח|ב}}.; {{משנה|פאה|ב|ו}}. {{ש}} {{דעת|ד"ר י.ל. קצנלסון|DAAT/kitveyet/hatkufa/hilel-2.htm|הלל ובית מדרשו}}, בפרק הסנהדראות בירושלים. לדעתו של קצנלסון בית הדין שישב בלשכת הגזית, ומכונה ב[[ספרות חז"ל]] 'סנהדרין', זהה עם הסנהדרין הנזכרת בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] שעסקה בעניינים מדיניים. לדעתו של ביכלר, אמנם בית הדין היה גם כן של 71 דיינים, אך הוא עסק בענייני דת ואמונה בלבד, והיה מוסד נפרד מהסנהדרין הנזכרת בכתבי יוסף.}}. בית המקדש השני נחרב בעקבות [[המרד הגדול]] של היהודים ב[[האימפריה הרומית|רומאים]], על ידי צבא [[טיטוס]], בנו של [[אספסיאנוס]] קיסר, בשנת [[70]] ל[[ספירת הנוצרים|ספירה]] ו-3830 לבריאת העולם לפי המסורת היהודית.