אלעזר בן חנניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אפשרות הצעות קישורים: נוספו 3 קישורים. תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד משימה למתחיל מוצע: הוספת קישורים |
|||
שורה 3:
==ביוגרפיה==
אלעזר היה פקיד ב[[בית המקדש]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''', הערות ובאורים (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני|שמחוני]]), ספר ב', י"ז, ב': "פקיד הבית היה אחד מטובי הכהנים ומשׂרָתו הייתה אחת החשובות ביותר."}}, ככל הנראה בתפקיד [[הסגן]], בימי נציבותו של [[גסיוס פלורוס]], בשנת [[66]]. לאחר שניסה פלורוס לגנוב את [[אוצרות בית המקדש]], ונתקל בהתקוממות עממית ב[[ירושלים]], היה עדיין סיכוי להשקיט את המרידה. [[אגריפס השני]] ועמו ה[[כהן|כהנים]] ניסו להרגיע את הרוחות. את המצב החמירה פעולתו של [[מנחם בן יהודה]], ראש ה[[סיקריקיים]], אשר כבש מידי הרומאים את המבצר [[מצדה]] והרג את [[חיל מצב|חיל המצב]] שם. בד בבד, שכנע אלעזר בן חנניה את הכוהנים, כי יסרבו לקבל מידי הנוכרים [[קורבן (יהדות)|זבח]] לשלום הקיסר ב[[בית המקדש]], כפי שהיה מקובל הדבר מזה שנים. פעולה זו הייתה סמלית בעיקרה, וסימלה כי עול משמעתה של רומא הוסר, וכי המדובר במרד גלוי.
מעתה ואילך, נשמעו הכוהנים, ועמם העם החפץ במרד בירושלים, לפקודתו של אלעזר, המתואר על ידי [[יוסף בן מתתיהו]] כ"צעיר נועז ביותר".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''מלחמת היהודים''', ספר ב, פרק יז, פסקה ב, סעיף 409, לפי תרגומי ליזה אולמן ו[[שמואל חגי]]. לפי תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]] התיאור הוא "צעיר עז פנים".}} המלך אגריפס השני, שלח מממלכתו שבצפון, תגבורת בת שלושת אלפים איש. חיילים אלו מצאו כי [[הר הבית]] ו[[עיר דוד|העיר התחתונה]] מצויים בידי המורדים בהנהגת אלעזר בן חנניה, והתבצרו ב[[מצודת אנטוניה]] ובעיר העליונה, מקום בו היה מצוי עדיין חיל משמר רומי.
העם הסתער על החיילים, כבש את [[העיר העליונה]], שרף את ארמונות המלך אגריפס, וכן בתי כוהנים ועשירים, ואת הארכיון בו היו שטרי החוב. אנשיו של אגריפס ואנשי צבא רומי התבצרו במצודת אנטוניה. לאחר מצור, קיבלו היהודים וחיילי אגריפס רשות לעזוב את המצודה, אך הרומאים נותרו נצורים.
בימים אלו הגיע לירושלים מנחם, מנהיג הסיקריקיים, ולקח את הפיקוד על המרידה. הוא נהג בגינוני מלכות, ואף הרג את חנניה, הכהן הגדול, אביו של אלעזר. שלטונו היה קצר ימים ואכזרי. לאחר שהמאיס עצמו על ההמון הירושלמי, התנפלו ההמונים על אנשיו של מנחם ורצחו אותו. אלו מאנשיו של מנחם שנותרו בחיים, ובהם [[אלעזר בן יאיר]] נמלטו אל [[מצדה]] והתבצרו בה.
| |||