החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיניתי מ-41 ל-43 את מספר האנשים שנקבע מותם וגופותיהם מוחזקות בשבי. תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 9:
| מטרה = [[פיגוע מיקוח]]
| מניע = [[טרור פלסטיני]], [[ג'יהאדיזם]]
| חטופים = 251 נחטפו, 116 שוחררו בחיים, 19 גופות חולצו, 116 נותרו חטופים, מתוכם
| מתוכם שוחררו = 116 (116 שוחררו חיים, 19 גופות חולצו)
| הרוגים =
| מבצע = {{דגל|פלסטינים}} [[חדר המבצעים המשותף]]
* {{דגל|חמאס||+}}
שורה 22:
'''החטופים מישראל ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל''' הם ישראלים ותושבים זרים ששהו בישראל, ש[[חטיפה|נחטפו]] במהלך [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] שהוביל [[חמאס]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]], [[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]], מתקפה שבעקבותיה יצאה ישראל ל[[מלחמת חרבות ברזל]]. עם פריצת [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]] פלשו לישראל [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]]. מתקפת הטרור התפרסה על פני יישובים רבים ב[[הנגב המערבי|מערב הנגב]] ו[[עוטף עזה]], וכן ב[[הטבח בפסטיבל נובה|פסטיבל מוזיקה ליד קיבוץ רעים]], וכללה [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] [[פשע נגד האנושות|ופשעים נגד האנושות]] שבהם מעשי [[טבח]] המוניים, [[אונס]] ו[[התעללות]], לצד חטיפת אזרחים וחיילים.
המחבלים חטפו מישראל אל [[רצועת עזה]] ביום המתקפה 251 אנשים חיים ו[[גופה|גופות]]. בעוד שמיעוט מבין ה[[שבוי|נשבים]] היו [[שירות בצה"ל|חיילי צה"ל]] מה[[בסיס צבאי|בסיסים]] הסמוכים לגבול, רוב החטופים היו אזרחים, כולל נשים, גברים, קשישים וילדים, וכללו כמה עשרות [[עובדים זרים בישראל|עובדים זרים]]. על פי הערכות, מרבית החטופים הוחזקו בדרום רצועת עזה. עד ליוני [[2024]] הושבו לישראל 116 חטופים חיים, וחולצו 19 גופות{{הערה|{{מעריב אונליין||הותר לפרסום: הצבא חילץ שתי גופות של חטופים ברצועת עזה|news/israel/Article-1059262|12 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|שם=מבצעחילוץ2}}, 116 חטופים נותרו בידי חמאס, ובתוכם
עוד קודם למתקפה החזיק חמאס ברצועה בשני אזרחים ישראלים שעברו את הגבול באופן עצמאי, [[אברה מנגיסטו]] ו[[ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה#הישאם שעבאן א־סייד|הישאם א-סייד]], וכן בגופותיהם של חיילי צה"ל [[הדר גולדין]] ו[[פרשת אורון שאול|אורון שאול]] שנהרגו ב[[מבצע צוק איתן]] ב-[[2014]].
|