מצב צבירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TheBooker66 (שיחה | תרומות) מ ←מעברי פאזה: תיקון שגיאה קלה, הסרת קישור פנימי לא מועיל והוספת קישור פנימי לויקי האנגלית. |
דייקתי את ההגדרות של פלסמה ואת חשיבותו של הלחץ תגיות: שוחזרה עריכה חזותית מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) הופעלה מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) – נדחה (לא בטוח) |
||
שורה 1:
[[קובץ:States of matter He.svg|ממוזער|250px|שלושת מצבי הצבירה של החומר, הנפוצים על פני כדור הארץ. פלזמה קיימת בין היתר ב[[נורה פלואורסצנטית]], וביקום היא קיימת הרבה יותר, למשל ב[[כוכב]]ים.]]
'''מצב צבירה''' (פאזה) של [[חומר]] הוא אחד המופעים שחומר יכול להימצא בו. לרוב החומרים יש ארבעה מצבי צבירה שניתנים לצפייה בחיי היום-יום והם: [[מוצק]], [[נוזל]], [[גז]].
כשהלחץ קבוע, חומר ספציפי יעבור ממצב צבירה אחד לשני בטמפרטורה מסוימת וקבועה, הנקראת טמפרטורת רתיחה והתעבות (מעבר מנוזל לגז ולהפך, בהתאמה), או טמפרטורת התמקצות והתכה (מעבר מנוזל למוצק ולהפך, בהתתאמה). טמפרטורות אלו שונות עבור חומרים שונים. טמפרטורות אלו זהות עבור שני הכיוונים (הטמפרטורה שבה חומר יעבור ממוצק לנוזל שווה לטמפרטורה שבה חומר יעבור מנוזל למוצק).
מעבר מגז לפלזמה נקרא [[יינון]] ןהשם של המעבר ההפוך הוא [[רקומבינציה (חשמל)|רקומבינציה]]. כדי להעביר מתכת מגז לפלזמה יש צורך בטמפרטורה גבוהה או במטען חשמלי/ מגנטי משמעותי (בניגוד למעברים האחרים שבה יש צורך בטמפרטורה בלבד ומטען חשמלי לא ישפיע על החומר)
טמפרטורת המעבר בין המצבים תלויה גם בסוג החומר אך גם ב[[לחץ]]. בדרך כלל לחץ גבוה יותר יעלה את טמפרטורת המעבר, אך לא תמיד. דוגמה בולטת למקרה ההפוך היא [[האנומליה של המים|התכה של קרח]]. את הקשר בין מצבי הצבירה השונים, לחץ וטמפרטורה אפשר לצייר ב[[דיאגרמת פאזות]].
| |||