יהודה לייב הלוי אשלג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הימן האזרחי (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להפני מנחם |
תיקונים תגיות: שוחזרה nowiki עריכה חזותית |
||
שורה 26:
| חתימה =
}}
האדמור המקובל הרב '''יהודה לייב הלוי אשלג''' ([[ה' בתשרי]] [[ה'תרמ"ה]], [[24 בספטמבר]] [[1884]] – [[י' בתשרי]] [[ה'תשט"ו]], [[7 באוקטובר]] [[1954]]) היה אדמו"ר ו[[מקובל]] שעסק בפירוש ובהפצה של תורת ה[[קבלה]]. מכונה "'''בעל הסולם'''" על שם פירוש [[הסולם]] שחיבר ל[[ספר הזוהר]] ועוד הרבה ספרים. זכה ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]] לשנת תשי"ג. מספר [[חסידות אשלג|חצרות חסידיות הולכות בדרכו]].
==תולדות חייו==
שורה 37:
בארץ ישראל התפרנס תחילה מעיבוד עורות ל[[כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות|סת"ם]]{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}} ובייצור [[סבון]], באמצעות מכונה שהביא עמו מפולין{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}. לאחר זמן קצר מינהו [[הרב זוננפלד]], מטעם העדה החרדית לרבה של [[גבעת שאול]], שהייתה אז פרבר בשערי ירושלים.
בשנים [[1926]]–[[1928]] שהה ב[[לונדון]], שם חיבר את חיבורו המקיף "
הרב אשלג הלחין ניגונים על מזמורי תהלים, זמירות שבת ותפילות [[ימים נוראים|הימים הנוראים]]. בין היתר הלחין את "למנצח על שושנים", (תהלים פרק מה) - לחן של כ-20 דקות, [[אסדר לסעודתא]], ו[[אזמר בשבחין]]<ref>אתר המוקדש לשיריו: [http://www.nigun.org ניגוני הסולם].</ref>
▲על פי עדות נכדו, הרב שמחה אשלג, עוד מימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא זעק רבות על חורבן העולם הממשמש ובא{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}. בשנות השלושים הוא התריע על כך בקול גדול. בכתביו משנת [[תרצ"ג]]-[[1933]] מצוי המשפט "כבר זעקתי על קץ העולם"{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}{{הבהרה|המקור שבהערה לא מספק, עיול חלקי ובלי מס' עמוד.}}{{הערה|כתבי בעל הסולם, כתבי הדור האחרון}}. הוא הכריז על הצורך בלימוד ספר הזוהר בישיבות פולין, ולשם כך אף נפגש עם רבנים ואדמו"רים, בבקשה שייסדו סדרי לימוד בזוהר בישיבותיהם, אך הם לא שעו לבקשותיו{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}. הוא ראה ב[[אנוכיות|אגואיזם]] המתפשט בעולם סכנה גדולה, שבסופו של תהליך יוביל למשטר נאציסטי שעלול להחריב את כלל האנושות.
===יחסו לארץ ישראל ולמדינת ישראל===
בעל הסולם ייחס חשיבות לעלייה לארץ ישראל
== פעולתו הציבורית ==
שורה 58 ⟵ 55:
==הגותו==
===אגואיזם ואלטרואיזם===
חזונו לחברה העתידית כולל מציאות אלטרואיסטית התנדבותית, שתצמח מתוך תהליך חברתי כולל שייצור מבנה חברתי שיתופי על בסיס השפעה-לזולת.
שורה 81 ⟵ 78:
* בנו, הרב [[ברוך שלום אשלג]], אדמו"ר בבני ברק;
* בנו, הרב [[שלמה בנימין אשלג]], אדמו"ר בבני ברק;
* נכדו, הרב יחזקאל יוסף אשלג, בן הרב שלמה בנימין .היה אדמו"ר בבני ברק, מחבר הספרים מסורת הזוהר ופתח השער, הו<nowiki>'''</nowiki>ל הספרי הזוהר על:בריתמילה , ,שבת, מועדים, איוב, תהילים, משלי, דניאל, שיר השירים,וכן את סדרת ספרי חמיו "אמרי שמאי" להרב שמאי גינזבורג זצ<nowiki>''</nowiki>ל.
* נכדו, הרב מאיר יוסף ויצמן, מרבני [[חסידות גור]] וראשי [[ישיבת המקובלים שער השמים]] בירושלים, פוסק הלכה בירושלים;
* הרב [[יהודה צבי ברנדויין (מקובל)]], גיסו של בעל הסולם והאדמו"ר מסטרטין,
שורה 87 ⟵ 85:
* הרב משה ברוך למברגר - שהיה גם משמשו של בעל הסולם.
* הרב בנימין סינקובסקי - מחבר ספר "יד בנימין", מאמרים ששמע מרבו בעל הסולם.
* תלמידו, הרב יוסף וינשטוק - מחבר ספר "וילקט יוסף"..
* אחיינו, הרב [[מרדכי שיינברגר]], רב קהילת אור הגנוז. מחבר פירוש מעלות הסולם על תיקוני הזוהר.
* נכדו, הרב יעקב משה שמואל גרנירר, אדמו"ר בבני ברק, מחבר קיצור תלמוד עשר הספירות. וספרי המאמרים בדרכו של בעל הסולם.
* הרב דניאל חיים אלתר, בן האדמו"ר בעל [[הפני מנחם]] מגור וראש ישיבת פני מנחם בירושלים.▼
* הרב יהודה מאיר ליזרוביץ, תלמיד הרב"ש, השאיר אחריו כתבים רבים בקבלת בעל הסולם.▼
* הרב אברהם מרדכי גוטליב, תלמיד הרב"ש, אדמו"ר ב[[קריית יערים]] טלז-סטון, חיבר עשרות ספרים בתורת בעל הסולם.▼
* נכדו, הרב שמואל אשלג, בן הרב"ש, היה אדמו"ר בבני ברק, בעל ה"ברכת שמואל".
* נכדו, הרב שמחה אברהם אשלג, בן הרש"ב, אדמו"ר בבני ברק.
* הרב אברהם ברנדווין, היה אדמו"ר מסטערטין בעיר העתיקה בירושלים, חיבר מספר ספרים בתורת בעל הסולם.
*
* הרב יצחק מאיר מורגנשטרן אדמור מתורת חכם ירושלים מחבר ספרי ים החכמה ועוד ספרים על חכמת הקבלה.
▲* הרב דניאל חיים אלתר, בן האדמו"ר בעל [[הפני מנחם]] מגור וראש ישיבת פני מנחם בירושלים.
▲*
==חיבוריו ==
| |||