פת עכו"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היתרים: הרחבה |
שינוי תקופת הגזירה ושיטות האם הדבר אסור בפועל תגיות: שוחזרה עריכה חזותית מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) הופעלה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 4:
== מקור האיסור ==
מחלוקת האם הראשון שנהג איסור בפת גויים היה [[דניאל]] שהיה נער בחצר נבוכדנצאר המלך והאם גזר לכל ישראל לא לאכול פת גוי בעיר.{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|א|ה}}}}
לאחר מכן התקבעה גזירה זו כאחת מתקנותיהם של [[חז"ל]] [[הלכות הרחקה מגויים|להרחקת יהודים מגויים]]. הגזירה היא חלק מ[[שמונה עשר דבר|י"ח הגזירות]] שנגזרו בעליית [[חנניה בן חזקיה|חנניה בן חזקיה בן גרון]] בעת שרבו בית שמאי על בית הלל וביצרו מספר גדרות וסייגים ביהדות.{{הערה|[https://ph.yhb.org.il/17-27-04/ השתלשלות גזירת פת יין ושמן] ב[[פניני הלכה]] מאת הרב [[אליעזר מלמד]]}}
ולשיטות רבות הותרה הגזרה בפת של פלטר ובחלק מן המקומות לא התקבלה הגזרה כלל.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גמרא רמב״ן רא״ש טור ובית יוסף|שם=ארבעה טורים}}</ref>
ה[[לחם]] משמש מרכיב בסיסי בכל סעודה ובמעמד זה נוצרים לרוב גם קשרי חברות וקרבה, לכן חששו חכמים שאכילה מפתו של הגוי תיצור קרבה בין יהודים לגויים. הקרבה היתירה בין היהודים לגויים עלולה להביא בסופו של דבר לחתונה בין יהודים לגויים וכן ל[[עבודה זרה|עבודת אלילים]].{{הערה|{{בבלי|שבת|יז|ב}}; {{בבלי|עבודה זרה|לו|ב}}}}
| |||