ויקיפדיה

זלמן שזר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Yonidebot (שיחה | תרומות)
271,876 עריכות
מ בוט החלפות: הוספת כוכבית;
עריכה, תוספות
שורה 2:
|תמונה=[[תמונה:Zalman Shazar.jpg|200px]]
|תאריך לידה=[[24 בנובמבר]] [[1889]]
|תאריך עלייה=[[1924]] (ביקור ראשון [[1911]])
|תאריך פטירה=[[5 באוקטובר]] [[1974]]<br{{ש}} />[[י"ט בתשרי]] [[ה'תשל"ה]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת השלישית|3]]
|ממשלות=[[ממשלת ישראל הראשונה|1]]
שורה 13:
|}}
[[תמונה:Shazar.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שז"ר נשיא המדינה השלישי]]
'''זלמן שזר''' (קודם לכןבמקור: '''שניאור זלמן רובשוב''') ([[24 בנובמבר]] [[1889]], [[א' בכסלו]] [[תר"ן]], [[מיר (עיר)|מיר]], [[גוברניית גרודנו|פלך]] [[גרודנו]], [[האימפריה הרוסית]] -– [[5 באוקטובר]] [[1974]]), [[י"ט בתשרי]] [[תשל"ה]], [[ירושלים]]) היה [[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] השלישי של [[מדינת ישראל]], [[סופר]], [[משורר]], [[היסטוריון]], מראשי ה[[ציונות]], [[חבר כנסתהכנסת]] ו[[שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל הראשונה]].
 
שזראחיינו היה דודו של [[משרד המשפטים|שר המשפטים]] [[שמואל תמיר]].▼
==ביוגרפיה==
שניאור זלמן רובשוב (שלימים שינה את שם משפחתו ל'''שזר''' – [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שמו המלא) נולד ב-[[24 בנובמבר]] [[1889]] בעיר [[מיר (עיר)|מיר]] שב[[בלארוס]] (אז חלק מן [[האימפריה הרוסית]]), למשפחת רבנים מחסידי [[חב"ד]].▼
 
==ראשית דרכו==
בשנת 1909 פגש באוניברסיטה ב[[פטרבורג]] את [[רחל כצנלסון]].
▲שניאור זלמן רובשוב (שלימים [[עברות|שינה]] את [[שם משפחה|שם משפחתו]] ל'''שזר''' – [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שמו המלא) נולד ב-[[24 בנובמבר]] [[1889]] בעירב[[שטעטל|עיירה]] [[מיר (עיר)|מיר]] שב[[בלארוסגוברניית גרודנו|פלך]] [[גרודנו]] (אזברוסיה חלקהלבנה), מןב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[הורדנה (מחוז)|מחוז הורדנה]] [[בלארוס]]), למשפחת רבנים[[רב]]נים מחסידימ[[חסידים|חסיד]]י [[חב"ד]].
ילדותו עברה עליו בעיירה [[סטויבץ]], שם החל להכיר את השפה, הספרות והתרבות העברית. ב-[[1903]], בגיל 14, ערך את "הירחון: עתון עברי אורגן ציוני", שכתב בכתב ידו והפיץ בעיירה ובסביבותיה. בשנת [[1905]], בגיל 16, הצטרף שזר למפלגת "[[פועלי ציון]]" בסטויבץ. בימי ה[[צאר]] הרוסי [[מאסר|נאסר]] על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]].
 
בין השנים [[1908]]–[[1912]] למד באקדמיה לחכמת ישראל ב[[סנקט פטרבורג‎]]. בפטרבורג פגש לראשונה בשנת [[1909]] באוניברסיטה את [[רחל כצנלסון]], לימים אשתו.
בשנת [[1911]], בעת היותו בארץ, הכיר ב[[חוות כנרת]] את [[רחל המשוררת]] ואף יצר עמה קשר רומנטי. רחל אף הקדישה לו כמה משיריה, כמו "[http://www.benyehuda.org/rachel/Rac070.html גן נעול]", שיר זה שהולחן בשנות השבעים, מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שז"ר לעזור לה. את השיר היא מקדישה ל"זר" שמהווה משחק מילים לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר אך אינה מגלה את זהותו.▼
 
▲בשנת [[1911]] ביקר לראשונה ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]], ושהה בה מספר חודשים. בעת היותושהותו בארץ, הכיר ב[[חוות כנרת]] את [[רחל המשוררת]] ואף יצר עמה קשר רומנטי. רחל אף [[הקדשה (ספר)|הקדישה]] לו כמה משיריהמ[[שיר]]יה, כמו "[http://www.benyehuda.org/rachel/Rac070.html גןגַּן נעולנָעוּל]", שיר זה, שהולחןש[[הלחנה|הולחן]] בשנותב[[שנות השבעיםה-70]], מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שז"ר לעזור לה. את השיר היא מקדישה ל"זרלזר", שמהווה [[משחק מילים]] לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר, אך אינה מגלה את זהותו.
שזר נישא לרחל כצנלסון, אותה הכיר קודם לכן, בראש חודש אייר תר"פ (1920), בטקס שנערך בירושלים.
 
שזר הצטרף למפלגת "[[פועלי ציון]]" בגיל 16 (שנת [[1905]]), ובימי ה[[צאר]] הרוסי נאסר על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. בשנת [[1911]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ונשאר בה מספר חודשים. לאחר הביקור הפך לפעיל בולט ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]], בכנסים יהודיים, ב[[האינטרנציונל השני|ועידות סוציאליסטיות]] בינלאומיות, ונבחר ל[[הוועד הפועל הציוני{{ה|ועדוועד הפועל הציוני]]}}. כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה שזר ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל ב[[מפא"י|תנועת העבודה הציונית]] ובארגון "[[החלוץ]]". ▼
▲שזר היה דודו של [[משרד המשפטים|שר המשפטים]] [[שמואל תמיר]].
 
בשנים [[1912]]–[[1919]] למד [[היסטוריה]] ו[[פילוסופיה]] באוניברסיטאות בפרייבורג, בשטרסבורג ובברלין.
 
בראש חודש אייר [[תר"פ]] ([[1920]]) נישא שזר לרחל כצנלסון, בטקס שנערך ב[[ירושלים]].
 
==ביישוב ובממשלה==
▲שזר הצטרף למפלגת "[[פועלי ציון]]" בגיל 16 (שנת [[1905]]), ובימי ה[[צאר]] הרוסי נאסר על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. בשנת [[1911]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ונשאר בה מספר חודשים. לאחר הביקור הפך לפעיל בולט ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]], בכנסים יהודיים, ב[[האינטרנציונל השני|ועידות סוציאליסטיות]] בינלאומיות, ונבחר ל[[הוועד הפועל הציוני|ועד הפועל הציוני]]. כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה שזר ב[[גרמניה]] ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל ב[[מפא"י|תנועת העבודה הציונית]] ובארגון "[[החלוץ]]".
שזר עלה לישראל בשנת [[1924]], המשיך את פעילותו במפלגת [[אחדות העבודה]] (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"[[הבלתי מפלגתיים]]") והיה בין מייסדי [[מפא"י]], שנוצרה מאיחוד של אחדות העבודה עם [[הפועל הצעיר]]. היה חבר בוועד הפועל של [[ההסתדרות הכללית]] ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "[[דבר (עיתון)|דבר]]". לאחר מותו של [[ברל כצנלסון]], בשנת 1944, התמנה לעורך הראשי של העיתון וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[1949]]. נוסף על כך שימש כמנהל הוצאת הספרים "[[עם עובד]]" והיה שזר חבר בהנהלת [[הסוכנות היהודית]] וראש המחלקה לחינוך ולתרבות של [[ההסתדרות הציונית העולמית]].▼
 
▲שזר עלה לישראל בשנת [[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה שזר לארץ ישראל]], המשיך את פעילותו במפלגת [[אחדות העבודה]] (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"[[הבלתי מפלגתיים]]") והיה בין מייסדי [[מפא"י]], שנוצרה מאיחוד של אחדות העבודה עם [[הפועל הצעיר]]. היה חבר בוועד הפועל של [[ההסתדרות הכללית]], ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "[[דבר (עיתון)|דבר]]". לאחר מותו של [[ברל כצנלסון]], בשנת [[1944]], התמנה לעורךל[[עורך]] הראשי של העיתון, וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[1949]]. נוסף על כך שימש כמנהל [[הוצאת ספרים|הוצאת הספרים]] "[[עם עובד]]", והיה שזר חבר בהנהלת [[הסוכנות היהודית]] וראש המחלקה לחינוך ולתרבות של [[ההסתדרות הציונית העולמית]].
בשנת [[1946]], לאחר [[השבת השחורה]] ישבה הנהלת הסוכנות בחוץ לארץ (כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ הושמו במעצר). נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בארץ, בה כיהן שזר יחד עם [[לוי אשכול]] והרב [[מאיר בר-אילן]]. בעת "השבת השחורה", אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת [[11 הנקודות]] בנגב, אותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו ערב [[יום הכיפורים]] תש"ז והיו גורם עיקרי לכך שוועדת [[האו"ם]] לעניין ארץ ישראל ([[ועדת אונסקופ|אונסקופ]]) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.▼
 
▲בשנת [[1946]], לאחר [[השבת השחורה]], ישבה הנהלת הסוכנות בחוץ לארץ (כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ הושמו במעצרב[[מעצר]]). נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בארץ, בהשבה כיהן שזר יחד עם [[לוי אשכול]] והרב [[מאיר בר-אילן]]. בעת "השבת השחורה", אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת [[11 הנקודות]] בנגבב[[נגב]], אותהשאותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו ערב [[יום הכיפורים]] [[תש"ז]], והיו גורם עיקרי לכך שוועדת [[האו"ם]] לעניין ארץ ישראל ([[ועדת אונסקופ|אונסקופ]]) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.
 
עם קום המדינה נבחר ל[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]], והתמנה לתפקיד [[שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל הראשונה]]. בימי כהונתו בתפקיד נחקק [[חוק חינוך חובה]], אולם פרצו סכסוכים רבים בנושא אופיה של מערכת החינוך במדינת ישראל (האם יונהג [[החינוך האחיד|חינוך ממלכתי אחיד]] או [[שיטת הזרמים בחינוך|חינוך לפי זרמים מפלגתיים]]). משבר נוסף בנושא החינוך לילדי [[מחנה עולים|מחנות העולים]] הוביל להקמת [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדת חקירה]], [[ועדת פרומקין]]. ב[[אוקטובר]] [[1950]], לאחר פרסום מסקנות הוועדה, נאלץ שזר להתפטר מתפקידו.
 
שזר כיהן כ[[חבר הכנסת]] גם ב[[הכנסת השנייה{{ה|כנסת השנייה]]}} וה[[הכנסת השלישית|שלישית]].
 
==נשיא המדינה==
לאחר מותו של הנשיא [[יצחק בן צבי]] ב-[[1963]] [[בחירות 1963 לנשיאות ישראל|נבחר שזר לנשיאות המדינה]], והחל לכהן ב-[[21 במאי]] [[1963]]. ב-[[1968]] [[בחירות 1968 לנשיאות ישראל|נבחר לקדנציה שנייה]], שהסתיימה ב-[[24 במאי]] [[1973]].
 
[[קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-P092352, Israel, Konrad Adenauer und Salmann Schasar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן שזר מארח את [[קונרד אדנאואר]], [[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] [[גרמניה המערבית]] לשעבר]]
שזר מילא את תפקיד הנשיא בצינעה, ועמד מאחורי הקלעים של האירועים הפוליטיים. בתקופה זו בלטה בו מעט "[[תדמית]] זלמנית", לא מעט בגלל שמו וחזותו הגלותייםה[[גלותי]]ים, והעובדה ש[[הטלוויזיה הישראלית]], שהחלה לשדר בתקופת כהונתו, ראתה בו דמות נוחה ל[[סאטירה]] (אם כי בצעירותו היה רחוק מתדמיתו הזלמנית ודווקא התאפיין כמחזר נלהב ומצליח של נשים).
 
שזר היה נשיא המדינה הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל, בין היתר כנציג המדינה בהלוויותיהם של [[וינסטון צ'רצ'יל]] ו[[ג'ון קנדי]]. בשנת [[1964]] קיבל בארץ את פניו של ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] שביקר בישראל. בטקס קבלת הפנים לאפיפיור בירך הנשיא שזר את האורח ואת ברכתו סיים בציטוט, רב משמעות לאותו אירוע, מדברי [[מיכה הנביא]]:
{{ציטוט|תוכן=כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד.}} בחירתו של הנשיא להביא בפני ראש הכנסייה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] את דבריו אלה של הנביא נתקבלה באהדה רבה על ידי הציבור בישראל.
 
שזר עורר סערה כשבעת ביקורו ב[[ניו יורק]] הלך לבקר אצל [[הרבי מלובביץ]], ולא חיכה שיבוא זה אליו. התכתב רבות עם הרב [[ישראל דב אודסר]].
 
התעניינותו ב[[תנ"ך]] הביאה את ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] לייסד בימי כהונתו את החוג לחקר התנ"ך, אשר התכנס ב[[בית הנשיא]] ובהשפעתו הפך ל"חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו". כמו כן ייסד את הקרן לעידוד מלומדים וסופרים (עמו"ס) לסיוע בהוצאהב[[הוצאה לאור]] של [[ספרות עברית]].
 
היה הנשיא הראשון להתגוררשהתגורר ב[[משכן הנשיא]] הנוכחי.
 
זלמן שזר נפטר ב-[[5 באוקטובר]] [[1974]], לזכרו הוקם [[מרכז זלמן שזר]] לחקר תולדות היהדות.
 
[[קובץ:200 NIS Bill Obverse.jpg|שמאל|ממוזער|140px|[[דיוקן|דיוקנו]] מתנוססשל שזר על השטר[[שטר]] של 200 [[שקל חדש|שקלים חדשים.]]]]
[[דיוקן|דיוקנו]] מתנוסס על ה[[שטר]] של 200 [[שקל חדש|שקלים חדשים]].
 
==[[ספר יובל]] לכבודו==▼
* ‫ '''ספר היובל לשניאור זלמן שזר : מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית''' / בעריכת [[יצחק בן-צבי]] ו[[מאיר בניהו]]. ירושלים : מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תש"ך 1960.▼
 
==ספריו==
שורה 74 ⟵ 76:
* '''ספור מעשה שבתי צבי''' (תשל"ח).
 
▲===[[ספר יובל]] לכבודו===
'''לקריאה נוספת''':▼
▲* [[יצחק בן-צבי]] ו[[מאיר בניהו]] (עורכים),‫ '''ספר היובל לשניאור זלמן שזר : מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית''' / בעריכת [[יצחק בן-צבי]] ו[[מאיר בניהו]]., ירושלים : מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תש"ך -1960.
חגי צורף (עורך), '''זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889'''), ירושלים, גנזך המדינה, תשס"ח. לפרטים נוספים על הספר ראו באתר האינטרנט של גנזך המדינה:▼
 
http://www.archives.gov.il/ArchiveGov/pirsumyginzach/memory/shazar/ZalmanShazar.htm
▲'''==לקריאה נוספת''':==
* [[אברהם ליס]] (עורך), '''זלמן שזר, נשיא וסופר''': ילקוט מאמרים ומסות על זלמן שזר בהגיעו לגבורות, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תש"ל-1969.‬
* [[דוד זכאי]], [[חנוך ברטוב]], [[ישעיהו אברך]], '''זלמן שזר – דיוקנו של נשיא''', תל אביב: עם עובד, 1973.
▲* חגי צורף (עורך), '''זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-18891974–1889)'''), ירושלים,: [[גנזך המדינה]], תשס"ח. (לפרטים נוספים על הספר ראו באתרב[http://www.archives.gov.il/ArchiveGov/pirsumyginzach/memory/shazar/ZalmanShazar.htm אתר האינטרנט של גנזך המדינה:]).
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 82 ⟵ 88:
* [http://www.president.gov.il/chapters/chap_3/file_3_3_3_he.asp זלמן שזר], באתר נשיא מדינת ישראל
* {{חבר כנסת|681}}
* [http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/shenorzalman.html זלמן שזר], באתר [[הסוכנות היהודית]]
* [http://www.shazar.org.il/shazar4.htm זלמן שזר], באתר מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
* [http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres/0AAE8EE9-AD4C-4910-A1E1-87C09AB1BCE7/0/Shazarziyunederech.pdf ציוני דרך בחייו של זלמן שזר] {{PDF}}
* [http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres/7B420401-1511-4293-ADC7-FE9E8DA2FCD9/0/ShazarPagesfrom111.pdf זלמן שזר: מבחר תעודות מפרקי חייו: פרק ראשון] {{PDF}}
* [http://www.israeliscent.com/magazine/famousPeople.asp?subject=presidents&pName=president-Zalman-Shazar זלמן שזר], באתר "ניחוח ישראלי"
* [http://www.bankisrael.gov.il/catal/heb/bill_all.htm?series_num=10&series_name=סדרה%20ב%20של%20השקל%20החדש&pg_name=p049&pg_kot=מאתיים%20שקלים%20חדשים שטר של 200 ש"ח], באתר בנק ישראל.
* {{לקסיקון הספרות|01389}}
* [http://shturem.net/images/news/28322_news_01082008_88524.jpg הנשיא שזר, במשרדו של הרבי מליובאוויטש] - [[מנחם מנדל שניאורסון]] (צילום: ג'רי דנציק).
* [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=40415 חלק מהקטעים על הקשר עם חב"ד והרבי מליובאוויטש מהספר החדש] שי"ל על ידי "גנזך מדינת ישראל".
 
 
{{נשיאי ישראל}}
שורה 99 ⟵ 108:
| הבא = [[שמעון הלקין]]
}}
 
{{מיון רגיל:שזר, זלמן}}
 
[[קטגוריה:אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ביאליק לספרות יפה]]
שורה 106 ⟵ 117:
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם מפא"י]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:כותבי ספרי עיון ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/זלמן_שזר"