|
[[תמונה:UNRWA-logo.gif|250px|ממוזער|שמאל|סמל אונר"א]]
'''אונר"א''' ('''UNRWA '''United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא סוכנות הסעד והתעסוקה ל[[פליט|פליטים]] [[פלסטינים]] של ה[[או"ם]] (בפליטים שאינם פלסטינים מטפלת [[נציבות האו"ם לפליטים]] - UNHCR, שבניגוד לאונר"א רשאית ליישבם גם במקומות מושבם הנוכחיים).
הסוכנות הוקמה בעקבות [[מלחמת העצמאות]], במטרה לספק קורת גג ושרותי סעד ובריאות, על סמך החלטה 302 של עצרת האו"ם מתאריך 8 בדצמבר [[1949]], ונטלה עליה את פעולותיה של [[סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם]] (UNRPR) שהוקמה ב־[[19 בנובמבר]] 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית [http://books.google.co.il/books?id=VCPvHOWwUDAC&pg=PA161&lpg=PA161&dq=UNRPR&source=bl&ots=5418soiEYJ&sig=1FlgPXTNK-1-Csy4qQbjKMYu5U0&hl=iw&ei=cOX5SuiNFYn8_AbR6o3HDA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=6&ved=0CBsQ6AEwBQ#v=onepage&q=UNRPR&f=false]. הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־[[1 במאי]] [[1950]].<ref>[http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=90 שאלות ותשובות באתר אונר"א] (בעברית)</ref>, כסוכנות סעד זמנית בהנחה שבעיית הפליטים תפטר עד שנת 1952. המנדט של אונר"א מחודש כל 3 שנים.
הסוכנות היא המשכה של [[סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם]] (UNRPR) שהוקמה ב־[[19 בנובמבר]] 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית [http://books.google.co.il/books?id=VCPvHOWwUDAC&pg=PA161&lpg=PA161&dq=UNRPR&source=bl&ots=5418soiEYJ&sig=1FlgPXTNK-1-Csy4qQbjKMYu5U0&hl=iw&ei=cOX5SuiNFYn8_AbR6o3HDA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=6&ved=0CBsQ6AEwBQ#v=onepage&q=UNRPR&f=false].
אונר"א פועל גם בשטחים בהם שולטת ישראל וזאת על פי [[הסכם Comey-Mitchelmore]] משנת [[1967]] בין הצדדים.
ב 13ב13- בינואר 2010 ממשלת קנדה קיצצה את הסיוע לאונר"א. [http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1263147877187&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull]
==מיהו פליט==
מחד, על פי הגדרת [http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/search?page=search&docid=43144dc52&query=%20refugee%20definition UNHCR] (עמוד 11 {{PDF}}) - [[נציבות האו"ם לפליטים]], כאמור, הגדרה המתייחסת לכלל פליטי העולם, לפליט יחשב מי ש:
<div dir=ltr>
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=As a result of events occurring before 1 January 1951 and owing to well-founded fear of being persecuted for reasons of race, religion, nationality, membership of a particular social group or political opinion, is outside the country of his [or her] nationality and is unable, or owing to such fear, is unwilling to avail him [or her]self of the protection of that country; or who, not having a nationality and being outside the country of his [or her] former habitual residence as a result of such events, is unable or, owing to such fear, is unwilling to return to it.
}}
</div>
מאידך, במקרה יחידאי - הפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], נקטה [http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=89 אונר"א], זרוע האו"ם לטיפול בפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], אמת מידה שונה ותחמה את את חלון הזמן להגדרת הפליט: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948.}}
הבדלים:
1. לוח הזמנים ומקום המגורים בגינו זכאי מאן דהוא להקרא פליט. בהגדרת הנציבות פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. בהגדרת אונר"א פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל מ 46 ועד 48 היה פלסטין. תיחום הזמן לשנתיים נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזה"ת שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא היתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים, סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני העלייה היהודית של [[שארית הפליטה]], ובכך יצרו רוב ערבי של שני שליש מול שליש יהודי, בין הירדן לים, ב 1948 - טיעון ערבי בסיסי בנסיונם לקעקע את הלגיטימיות של [[תוכנית החלוקה]]. לעומת זאת [[הפליטים היהודים ממדינות ערב]] ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון ש[[מדינות ערב]] היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו, ולא זה מקרוב באו כמו מהגרי העבודה הערבים בשנתיים שלפני [[מלחמת העצמאות]].
2. הנציבות מגבילה את הזכות להקרא פליט לאדם שנותר חסר אזרחות. ומכיוון שישנה אוכלוסיה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמיליון בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להיקרא פליטים. ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
3. תכליתה של הנציבות היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו [[ארצות ערב|מדינות ערב]]. מבחינה זאת, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.
==פעילות אונר"א==
[[קובץ:UNRWA_Gaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת [[חלב]] במרכז של אונר"א ב[[עזה]], [[1957]]]]
כאמור, לפי הגדרת אונר"א, פליט פלסטיני הוא מי שהיה תושב פלסטיןפלשתינה (א"י) בין יוני [[1946]] למאי [[1948]] ואיבד את ביתו ומקור פרנסתו עקב [[מלחמת העצמאות]], וכל צאצאיו.<ref>[http://www.un.org/unrwa/refugees/whois.html מיהו פליט פלסטיני] - מתוך אתר אונר"א</ref> בשנת [[2004]] נכללו בקטגוריה זו, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה של אונר"א. אונר"א מטפלת ב-59 [[מחנה פליטים|מחנות פליטים]], הנמצאים ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ירושלים]], אזורי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]]. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.
השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, [[חינוך]], מזון וביגוד. את השירותים מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, חלקם אנשי חמאס[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985410,00.html].
| 