אונר"א – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור עם תוספת קלה. ראו דף שיחה |
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) לא לשחזר. להתייחס נקודתית לבעיות. |
||
שורה 10:
==מיהו פליט==
{{ערך מורחב|פליט}}
על פי הגדרת UNHCHR - [[נציבות האו"ם לפליטים]] ([http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/search?page=search&docid=43144dc52&query=%20refugee%20definition עמוד 11 {{PDF}}] ), לפליט יחשב מי, <ref>התרגום נלקח ממאמרה של ארלין קושנר [http://techelet.org.il/article.php?id=306&page=all 'בעיית הפליטים של האו"ם']</ref>
"שיש חשש סביר כי יירדף בשל גזעו, דתו, נתינותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת או עמדתו הפוליטית; אדם המצוי מחוץ למדינת נתינוּתוֹ או מגוריו הקבועים ושאינו יכול או אינו מוכן, בשל חשש זה, לחסות באותה מדינה או לשוב אליה".
הנציבות קובעת שאדם יאבד את מעמדו כ"פליט", אם
"חזר מרצונו לחסוֹת במדינת נתינותו; או, משאיבד את נתינותו, חזר ורכש אותה מרצונו; או שרכש נתינות חדשה, והוא נהנה מהגנת מדינת הנתינוּת החדשה שלו; או... שאינו יכול עוד, מרגע שהנסיבות שבגינן הוכר כפליט חדלו מלהתקיים, להתמיד בסירובו לחסוֹת במדינת נתינוּתו".
להבדיל מההגדרה הרגילה לפליט, במקרה של הפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], נקטה [http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=89 אונר"א], זרוע האו"ם לטיפול בפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], אמת מידה שונה ותחמה את את חלון הזמן להגדרת הפליט: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948.}}
לפי הגדרת אונר"א, פליט פלסטיני הוא מי שהיה תושב שטח המנדט הבריטי בארץ ישראל בין יוני [[1946]] למאי [[1948]] ואיבד את ביתו ומקור פרנסתו עקב [[מלחמת העצמאות]], וכל צאצאיו (הבדל נוסף מההגדרה הרגילה).<ref>[http://www.un.org/unrwa/refugees/whois.html מיהו פליט פלסטיני] - מתוך אתר אונר"א</ref> בשנת [[2004]] נכללו בקטגוריה זו, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה של אונר"א. אונר"א מטפלת ב-59 [[מחנה פליטים|מחנות פליטים]], הנמצאים ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ירושלים]], אזורי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]]. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.▼
'''הבדלים:'''
1. לוח הזמנים ומקום המגורים בגינו זכאי מאן דהוא להקרא פליט. בהגדרת הנציבות פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. בהגדרת אונר"א פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל מ 46 ועד 48 היה פלסטין. תיחום הזמן לשנתיים נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזה"ת שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא היתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים, סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני העלייה היהודית של [[שארית הפליטה]], ובכך יצרו רוב ערבי של שני שליש מול שליש יהודי, בין הירדן לים, ב 1948 - טיעון ערבי בסיסי בנסיונם לקעקע את הלגיטימיות של [[תוכנית החלוקה]]. לעומת זאת [[הפליטים היהודים ממדינות ערב]] ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון ש[[מדינות ערב]] היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו, ולא זה מקרוב באו כמו מהגרי העבודה הערבים בשנתיים שלפני [[מלחמת העצמאות]].
2. הנציבות מגבילה את הזכות להקרא פליט לאדם שנותר חסר אזרחות. ומכיוון שישנה אוכלוסיה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמיליון בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להיקרא פליטים. ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
3. תכליתה של הנציבות היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו [[ארצות ערב|מדינות ערב]]. מבחינה זאת, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.
==פעילות אונר"א==
[[קובץ:UNRWA_Gaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת [[חלב]] במרכז של אונר"א ב[[עזה]], [[1957]]]]
השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, [[חינוך]], מזון וביגוד. את השירותים מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, חלקם אנשי חמאס[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985410,00.html].
▲
על פי אתר אונר"א, תקציבה השנתי הוא כ-400 מיליוני דולרים, שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[האיחוד האירופי]], [[בריטניה]] ו[[שבדיה]].
| |||