המשבר הפיננסי באסיה (1997) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: pl:Azjatycki kryzys finansowy
מ עריכה, קישורים פנימיים
שורה 1:
'''המשבר הפיננסי האסיאתי''' התחיל ביולי [[1997]], פגע בחלקים נכבדים מאסיה והתרכז בעיקר במדינות [[דרום-מזרח אסיה]]. המשבר העלה חששות כי הוא יתרחב ויגרום למשבר פיננסי עולמי.
 
== התפתחות המשבר ==
המשבר התחיל בתאילנדב[[תאילנד]] עם קריסתו של הבאטה[[באט]] התאילנדי בעקבות ההחלטההחלטת של[[ממשלת הממשלה התאילנדיתתאילנד]] להפסיק הצמדתו של הבאט לדולר, ולתת לבאט להסחר בשוק החופשי, לאחר מאמצים מקיפים כדי לתמוך בו מול משבר פיננסי חמור שבחלקו היה מונע על ידי שוק הנדל"ן. באותו זמן, לתאילנד היה חוב חיצוני שהפך את המדינה לפושטת רגל בפועל עוד לפני קריסת המטבע שלה. עם התפשטות המשבר, רוב המדינות בדרום מזרח אסיה ראו גם הם את שערי המטבעות והמניות שלהם צונחים, כמו גם מחירי נכסים אחרים, בד בבד עם עלייה תלולה ומדאיגה של החוב הפרטי.
 
יחס החובה[[חוב חיצוני|חוב החיצוני]] לתוצרל[[תוצר מקומי גולמי]] עלה מ 100% ל 167% בארבעתבארבע הכלכלות הגדולות ב - ASEAN בשנת 1993-1996, ואז זינק מעבר ל %180 במהלך המשבר.
המשבר התחיל בתאילנד, עם החלטת הממשל התאילנדי על הפסקת הצמדת הבאט לדולר, ומעבר המטבע המקומי לשוק החופשי. המטבע איבד מערכו במהירות והממשל ניסה לשמר את ערכו בין השאר על ידי כניסה לחובות גדלים והולכים.
 
למרות שרוב הממשלות באסיה היו לכאורה מבוססות על המדיניותה[[מדיניות פיסקלית|מדיניות הפיסקלית]], יצאיזמה [[קרן המטבע הבינלאומית]] (IMF) כדי ליזום תכנית של 40 מיליארד דולר על מנת לייצב את המטבעהמטבעות של [[דרום קוריאה]], תאילנד ואינדונזיהו[[אינדונזיה]] - הכלכלות שנפגעו קשה במיוחד על רקע המשבר. למרות זאת המאמצים לבלום את המשבר הכלכלי העולמי לא תרמו הרבה כדי לייצב את המצב המקומי באינדונזיה. לאחר 30 שנים בשלטון, הנשיא סוהרטו נאלץ להתפטר ב -21 במאי 1998 בעקבות מהומות לאחר עליית המחירים החדה הנגרמהשנגרמה על ידי [[פיחות]] דרסטי של הרופיהה[[רופיה אינדונזית|רופיה האינדונזית]].
במהרה המשבר התפשט למדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה וגם מטבעותיהן נחלשו בצורה דרמטית. ערכי הנכסים המקומים צנחו והחובות הפרטיים תפחו.
 
הצמיחה בפיליפיניםב[[פיליפינים]] צנחה כמעט לאפס בשנת 1998. רק [[סינגפור]] וטייוואןו[[טייוואן]] נראו מבודדות יחסית מההלםמהמשבר, למרות ששניהןששתיהן ספגו מכה רצינית, טייוואן בשל גודלה מיקומה הגיאוגרפי בין מלזיה ואינדונזיה. עם זאת, בשנת 1999 האנליסטים ראו סימנים שכלכלות באסיה החלו להתאושש.
המשבר התחיל בתאילנד עם קריסתו של הבאט התאילנדי בעקבות ההחלטה של הממשלה התאילנדית להפסיק הצמדתו של הבאט לדולר, ולתת לבאט להסחר בשוק החופשי לאחר מאמצים מקיפים כדי לתמוך בו מול משבר פיננסי חמור שבחלקו היה מונע על ידי שוק הנדל"ן. באותו זמן, לתאילנד היה חוב חיצוני שהפך את המדינה לפושטת רגל בפועל עוד לפני קריסת המטבע שלה. עם התפשטות המשבר, רוב המדינות בדרום מזרח אסיה ראו גם הם את שערי המטבעות והמניות שלהם צונחים, כמו גם מחירי נכסים אחרים, בד בבד עם עלייה תלולה ומדאיגה של החוב הפרטי.
 
יחס החוב החיצוני לתוצר מקומי גולמי עלה מ 100% ל 167% בארבעת הכלכלות הגדולות ב - ASEAN בשנת 1993-1996, ואז זינק מעבר ל %180 במהלך המשבר.
 
למרות שרוב הממשלות באסיה היו לכאורה מבוססות על המדיניות הפיסקלית, יצא קרן המטבע הבינלאומית (IMF) כדי ליזום תכנית של 40 מיליארד דולר על מנת לייצב את המטבע של דרום קוריאה, תאילנד ואינדונזיה - הכלכלות שנפגעו קשה במיוחד על רקע המשבר. למרות זאת המאמצים לבלום את המשבר הכלכלי העולמי לא תרמו הרבה כדי לייצב את המצב המקומי באינדונזיה. לאחר 30 שנים בשלטון, הנשיא סוהרטו נאלץ להתפטר ב -21 במאי 1998 בעקבות מהומות לאחר עליית המחירים החדה הנגרמה על ידי פיחות דרסטי של הרופיה האינדונזית.
 
הצמיחה בפיליפינים צנחה כמעט לאפס בשנת 1998. רק סינגפור וטייוואן נראו מבודדות יחסית מההלם, למרות ששניהן ספגו מכה רצינית, טייוואן בשל גודלה מיקומה הגיאוגרפי בין מלזיה ואינדונזיה. עם זאת, בשנת 1999 האנליסטים ראו סימנים שכלכלות באסיה החלו להתאושש.
 
== נפגעים עיקריים ==
 
תאילנד, אינדונזיה וד. קוריאה היו לנפגעות הראשיות. הונג קונג, מלזיה, הפיליפינים ולאוס נפגעו גם הן משמעותית. סין, הודו, טיוואן, סיגנפור, ויאטנם ומדינות נוספות נפגעו גם הן - אומנם לא בצורה ישירה אבל על ידי אובדן אמון בשווקים וביקושים נמוכים.
 
== טיפול במשבר ==
 
הטיפול במשבר נעשה על ידי "עסקת חבילה" בין המדינות במשבר לבין קרן המטבע הבין לאומית. קרן המטבע הלוותה הלוואות דולריות גדולות לאותן מדינות בתנאי חד משמעי על פיו עליהן להתחייב: להקטין הוצאות ממשלתיות, לעלות ריבית, לאפשר לבנקים ולעסקים לקרוס ולנסות ולשמור על ערך המטבע שלהן.