שמירת נגיעה – הבדלי גרסאות

לדעת ה[[רמב"ם]] מקורו של איסור זה הוא ב[[איסור קירבה לעריות]] שהוא איסור תורה המובא ב[[ספר ויקרא]]: "איש איש אל כל שאר בשרו, לא '''תקרבו''' לגלות ערווה, אני ה'" (ויקרא יח, ו), אך ה[[רמב"ן]] חולק עליו וסובר שאיסור הנגיעה הוא [[מדרבנן]] בלבד, מכיוון שסובר ש[[איסור קירבה לעריות]] עוסק ב[[ביאה]] ממש <ref>וכן סובר האבן עזרא בפירושו על הפסוק ומביא ראיה מהפסוק "ואקרב אל הנביאה".</ref>. לפי פירוש זה האיסור דרבנן נועד להיות גדר ולמנוע [[גילוי עריות]].

 

 

יש לציין כי אין איסור הלכתי במגע שאינו של חיבה, כגון התחככות נוסעים [[צפיפות|צפופים]] ב[[תחבורה ציבורית]], אולם לעתים ישנה נטייה מסוימת לנסות להימנע גם ממגע כזה, בעיקר בציבור ה[[חרדי]], כדוגמת נסיעה ב'[[קו מהדרין]]'.